ריח השדה

ריח הוא דבר מאד חמקמק. קשה לשים עליו את האצבע, אי אפשר לתפוס אותו עם הידיים רגע אחד הוא כאן וחיש קל הוא נעלם ועדיין זה מרכיב חשוב אולי אפילו קריטי באיכות חיינו. ריח רע יכול להרוס לנו את היום בעוד ריח טוב מעורר זכרונות ישנים על ערב שבת בבית של סבתא צילי כשהיא מוציאה את עוגות השמרים המדהימות שלה מהתנור וברגע אחד כל הבית מקבל וויב אחר, רך וטעים. אבל ריח הוא לא רק זכרונות וגעגוע לפעם, פרחים מושכים באמצעותו חרקים, נקבות קוראות לזכרים, צרעות מסמנות לחברותיהן איפה ואת מי לתקוף. לריח יש מגוון תפקידים בטבע ואת רובם מכירה רותי שדה בעלת חוות שדה בקיבוץ עין זיוון.

רותי מקבלת את פני בבוקר זיווני בחיוך גדול ואנרגיות בהירות ומכניסה אותי בשערי החווה. האפקט הרב חושי שמכה בי מהמם. שורות שורות של לבנדר סגול ופרח צהוב שאני לא מכיר פרושות בין חלקות חורש טבעי, דבורים קופצות במרץ מפרח לפרח בתדר זמזומי מרגיע ומעל הכל ריחות נהדרים של פריחה ויער ודגניים יבשים שנישאים על משבי האויר המלטף של אמצע יוני בצפון הגולן. תסלחו לי על ההתפייטות אבל באמת שככה הרגשתי כשנכנסתי לשם.

החווה, מסבירה לי שדה, מתמחה בגידול של צמחים ארומטיים לצורך זיקוק שמנים אתרים והפקת ארומות שהם חומרי הגלם בליין שלם של מוצרי קוסמטיקה ולייף סטיל שמיוצרים במקום ומציעה תוכן וסדנאות לקהל הרחב. "אחרי תהליך ארוך של למידה ובחינה עסקית יצרנו פה מיזם אגרותוריזם שמצד אחד יודע לייצר מוצרי קצה שונים ומצד שני מביא תוכן ייחודי למי שמגיע לנפוש בגולן ומחפש משהו מעניין מעבר לטרואר המדהים שיש לנו כאן. ואם לפרוט את זה למילים פשוטות אנחנו מייצרים פה נרות, סבונים, ועוד מגוון רחב של מוצרי טיפוח לגוף ולבית ובמקביל מנגישים את התהליך כולו לקהל הרחב".

החווה, שפרושה על שטח של כ-20 דונם, משתלבת בצורה מושלמת בנוף החורש הטבעי בכוונת מכוון. "זאת לא חקלאות קלאסית של חלקות מאופק עד אופק כמו שכולם מכירים מפרובנס אלא יותר חקלאות מסורתית כמו שרואים ביוון ואיטליה, חלקות קטנות וצפופות שבנויות לקציר ידני. חשוב לי מאד לאזן בין האגרולתוריזם ולכן היער שבמרכז החווה מכתיב את כל הפרישה של השתילה ומיקום החלקות. החווה חובקת את היער שמצידו מעניק לנו צל ופינות פיקניק מושלמות ויש לי הרגשה שיש לו השפעה חוזרת גם על הצמחים באיזו צורה מיטיבה שאני לא יודעת לשים עליה את האצבע".

"בהגדרה אנחנו ארומטיקס פארם מה שאומר שאנחנו מחפשים צמחים שאפשר להפיק מהם שמנים עבור ריח, זאת המהות. אנחנו מגדלים ומזקקים ובסוף מייצרים את המוצר הסופי על בסיס אותו שמן בסיס, אז יש לנו פה פעם אחת צמחים שמפיקים ריח ופעם שניה צמחים שמתאימים לאיזור הגידול או יותר נכון שיש לנו פה באזור הגידול שלנו יתרון יחסי. הגידול העיקרי הוא לבנדר. ממנו יש לנו פה ארבעה זנים, שניים מיועדים לזיקוק שמן אתרי ושניים לשימושים אחרים כמו ייבוש ושזירה. בצד חלקות הלבנדר יש חלקה אחת של ורד דמשקאי שהוא צמח הבסיס לכל תעשיית הבושם בעולם ומספר חלקות של הלקרסיום או אל השמש שפורח בצהוב מסנוור".

תוך כדי שאנחנו מסתובבים בחווה רותי מגישה לי פרחים ומבקשת שאמולל ואריח אותם. "ריח הוא הקשר של מקום, תרבות, קולינריה וגיאוגרפיה, כלומר על אותו ריח אמריקאים יגידו שזה מזכיר להם דבר אחד, הישראלים דבר אחר והצרפתים כדרכם בכלל יזהו משהו לא קשור וזה מפתיע ומשמח אותי כל פעם מחדש. בנוסף יש לריחות השפעה תרפויטית על הגוף. למשל הלקריסיום, שנראה כאילו השמש נחתה פה עם הפרחים הצהובים המהממים שלו, מצויין לייבוש וגם אחד השמנים הטובים ביותר לאנטי אייג'ינג וטיפול בצלקות. הקומפור, שהוא חומר פעיל משני שנמצא בריכוז גבוה יחסית בלבנדר, מסייע בטיפול בזיהומים בדרכי הנשימה, כאבי שרירים וראש ומצוין בהדפה והרחה. ההשפעה שלו כל כך חזקה שהוא לא מומלץ לתינוקות ונשים בהריון".

איך מתבצע תהליך הפקת השמן?
"בעיקרון אנחנו מגיעים מוקדם בבוקר בעונת הפריחה וקוצרים את הפרחים של אותו היום. מכאן זה משתנה מצמח לצמח. צמחים עשירים בשמן יעברו זיקוק, צמחים עם אחוזי שמן נמוכים נעבד בצורות אחרות כמו השריה או מיצוי".

ואז אחרי שיש לך את השמן האתרי, מה השלב הבא?
קודם כל חשוב להבין שזה תהליך מאד מורכב. הורד הדמשקאי שלנו מאד רגיש ועדין ככה שמ-4 טון פרחים מצליחים להפיק בקושי ליטר שמן והוא נמכר במאות יורו לכמות מזערית של 10 מ"ל. לי אין כמויות כאלה אז אני מפיקה ממנו הידרוסול שזה המים שמופקים בתהליך הזיקוק ומוכרים לציבור כמי ורדים. אז אחרי שיש לנו ביד הידרוסול או שמן אתרי במקרה של הלבנדר והליקריסיום אני מייצרת את המוצר הסופי. זה מתחיל בנרות, בשמים לבית ולאריגים ונגמר בליין קוסמטיקה שלם. אגב את מוצרי הקוסמטיקה שמצריכים רישיון ממשרד הבריאות אני מייצרת במפעל מסיק בבני יהודה שהוא גם מפעל מצטיין וגם אנשים נהדרים שיש לי רק מילים טובות לומר עליהם אז לכו לבקר גם אצלם".

עד עכשיו סיפרת לי על החקלאות שאת עושה, איפה נכנסים התיירים בכל הסיפור הזה?
"החווה מציעה סיורים לאורך השנה כולה להבנת תחום הגידול וההפקה של שמנים אתרים. המבקר רואה איך הצמחים גדלים ועוברים משלב לשלב ובעונת הקציר יש פה סדנאות זיקוק ומיצוי, ייבוש ושזירה. אבל גם רק להסתובב פה או לשבת בפינת יער מוצלת עם סל פיקניק שאנחנו מספקים ועם כל הצבעים והריחות וזמזום החרקים שהצמחים מספקים נותנים חוויה חושית ולימודית ייחודית. יש פה שלושה מבנים צ'רקסים עתיקים שחידשנו. אחד הוא חנות החווה, השני משמש לייבוש וסדנאות שזירה והשלישי הוא המעבדה ובית המרקחת שגם בו מתקיימות סדנאות שונות".

איך הגעת לרעיון הזה?
"קודם כל אני אוהבת תיירות, הייתי ממקימי דה-קרינה ועבדתי שנים ביקב רמת הגולן בשווק ובאסטרטגיה. בלבנדר התאהבתי מזמן וגידלתי בחממה קטנה ליד הבית. ליום הולדת 40 קיבלתי מזקקה קטנה והתחלתי לשחק איתה ולעשות את כל הטעויות האפשריות ואז הגיעה הקורונה וגיל 45 וגם שברתי רגל וכל התמהיל הזה הביא אותי למחשבות. הייתי מרותקת למיטה במשך 6 שבועות אז התחלתי לאסוף מידע מהעולם וכתבתי תוכנית אסטרטגית לחוות לבנדר מסחרית. הראיתי אותה לרותם בעלי שהתלהב מהרעיון ואמר לי "רותי, יש פה משהו – תראי את זה לאלכס". אלכס קודיש הוא מרכז המשק של עין זיוון, מותיקי הגולן ואחד האנשים המיוחדים שאני מכירה. הוא קרא את התוכנית ומיד זיהה את החזון ונתן לי את ברכתו להמשיך קדימה".

"המודל העסקי הראשוני היה כאמור חוות לבנדר מסחרית אבל לאט לאט וככל שחקרתי את התחום הבנתי שאנחנו עושים טעות כי כדי להיות רווחיים צריך מינימום 50 דונם וזאת לא היתה הכוונה שלי אז כתבתי תוכנית חדשה הפעם לחווה תיירותית ולבסוף איחדנו את שתי התוכניות לתוכנית אחת. המודל הזה של חקלאות מצד אחד ותיירות מצד שני התיישב לי מצויין בראש. התפטרתי מהיקב ויצאנו לדרך".

איך הקיבוץ התגייס ככה ווויתר בעצם על חלקת אדמה בשביל המיזם הפרטי שלך?
"לעין זיוון יש תפיסה אינטואיטיבית שמעודדת יזמות פרטית. זה לא כתוב באותיות מודגשות על הקיר במזכירות אבל זאת הרוח שנושבת פה. תסתכל מסביב. יש לנו את השוקולד של דה קרינה והיקב של פלטר ואת מטרלו עם המאפים המדהימים שלהם והנה פה מעלי יש את טנא שזה מיזם יוגה משוגע. אז הם לכאורה מוותרים על שטחים אבל מרויחיםטראפיק והפכו את עצמם לעוגן תיירותי שמושך המוני תיירים והחווה שלנו מתיישבת בול על המשבצת הזאת ומביאה ערך מוסף למבקרים וגם לקיבוץ".

"אגב התפיסה הזאת לא נגמרת במילים יפות. כשהראיתי לאלכס את החלקה הזאת היא היתה במצב רע, היו פה שוחות ענקיות והשטח לא התאים לשום גידול. למחרת הוא הביא D9 שיישר את השטח ואחר כך גם עזר לי בהקמה עם מערכות המים והשתילות וגם עכשיו אחרי שאנחנו כבר על הרגליים מבחינה עסקית הקיבוץ עוזר לי עם פועלים לעישוב ולעבודות שמצריכות הרבה ידיים עובדות".

אני מסיים את הביקור בחוות שדה חצי מסטול מהריחות במקום ומהאנרגיות שרותי, שנראית דלוקה כמו מישהו שחי את החלום של עצמו, משדרת "יש לי עוד הרבה חלומות וכוונים לפיתוח עתידי", היא מסכמת בחיוך, "אני רוצה לזהות את המוצרים הנכונים לנו, לייצר ליין קוסמטיקה ייחודי לכל חלקה ולפתח ריחות חדשים. אני שואפת רחוק ורואה איך המותג שלנו נפתח לעולם הבישום והקוסמטיקה והופך לשם בינלאומי שנשאר מחובר חזק אל הנקודה הזאת הגולנית שהיא העוגן והבית".

Sadè Aromatics Farm | שדה ארומטיקס
קיבוץ עין זיוון 077-6020727