באמצע מישור הבזלת שמתחת למושב שעל, בין עדר כבשים מנומנם למטעי הנשירים מתגלה לי מתחם…
הטובות לחקלאות הגולן
תכונה רבה ניכרת בחוות היישום באבני איתן. משאיות פורקות ציוד, קבלן מתקין מערכת השקיה מתקדמת, פועלים נכנסים ויוצאים מהחממות ושני חקלאים צעירים יושבים עם מנהלי החווה בפגישת עבודה. המקום הזה שהיה ידוע בשם תחנת הניסיונות בכניסה לאבני איתן עובר מתיחת פנים רצינית שהיא רק קצה הקרחון לפעילות הענפה הרוחשת כאן מתחת לפני השטח.מי שמנהלת את החווה ואת חוות פיכמן, מקבילתה הצפונית, היא מוריה סנדלר מקשת. במבט ראשון לחלוטין לא מה שהייתי מצפה ממנהלת חווה חקלאית, אמנם היא מסתובבת עם מגפיים אבל בכל זאת, אישה. רגע חכו שניה לפני שאתם הולכים, בואו נודה על האמת חקלאות היא תחום גברי. בכל כנס מקצועי, בקורסים השונים תמצאו 90% גברים אז נא לא לגלגל עלי עיניים. בכל מקרה בדיוק דקה אחרי שפגשתי את מוריה העניין הזה הפך ללא רלוונטי. זה קרה כשהיא כרעה ברך ליד אחת הערוגות, תקעה אצבעות באדמה כדי להראות לי איך נראית פקעת של זעפרן וסיפרה לי במבט מודלק איך הם מצליחים שם באבני איתן להרבות את הפקעות וכמה זה משמח אותה.
עוד נחזור לעניין הנשי ולצוות החווה המורחב אבל קודם ביקשתי ממוריה להסביר למה תחנת הניסיונות הפכה לחוות יישום?
"שינוי השם אולי נראה פרט שולי", מסבירה סנדלר בחיוך, "אבל הוא מעיד על המטרה שלאורה אנחנו פועלים. אין לנו כוונה לעשות פה ניסיונות ומחקרים לשם המחקר בלבד, כל מה שאנחנו עושים נבחן ונמדד על פי הרלוונטיות שלו ליישום בשטח. אנחנו באים מתוך קהילת חקלאי הגולן ועובדים למענה. כל דבר שנעשה פה מתייחס לסביבה, לאקלים הגולני, למים שיש לנו פה, לקרקע המיוחדת שלנו. לא תמצא פה חקלאות ימית או מחקר על גידול תמרים באדמה מליחה כי זה לא קשור לגולן".
"השאלה הראשונה שלנו היא תמיד האם זה רלוונטי לגולן, אם התשובה היא לא אין אישור לפרוייקט. אגב זה החזון הכללי של מכון שמיר שהוא האבא והאמא של חוות היישום, להביא ערך לקהילת הגולן בנושאים שמעניינים אותה. כל החוקרים במכון נמדדים גם על פי הפרסומים שלהם אבל באותה מידה על החיבור שלהם לאנשים ולשטח".
אוקיי, בואי נחזור להתחלה, ספרי מה חדש בחווה ולאן אתם מכוונים.
"בגולן היו שתי תחנות ניסיון. אחת כאן באבני איתן והשניה בפיכמן ליד מרום גולן. בשלוש שנים האחרונות התחנות עברו מבעלות מו"פ צפון למועצה האזורית גולן שהסמיכה את מכון שמיר לנהל את החוות על ידי היחידה לחקלאות וחדשנות במכון. מאז שהסתיים המהלך ההוא נכנסנו לתהליך שדרוג משמעותי של תשתיות, חילופי כח אדם, הגדרת מטרות וגיוס כספים. מי שהביא את החזון והשקיע פה את הנשמה הוא אוריה רשף ואחריו חגי פס שהתחיל לבסס את נהלי העבודה המוקפדים בחווה".
"הפעילות באבני איתן תתמקד בירקות קיץ והידרופוניקה והחווה בפיכמן בנשירים ופירות יער. התחלנו את העבודה כאן, בעתיד הקרוב ולאחר שנסיים פה את פרוייקטים שנמצאים בהקמה ונכנס לשגרת עבודה נעלה צפונה ונעשה גם שם תהליך דומה".
אנחנו מסתובבים בין החלקות הפתוחות והחממות. יש פה חממת טבק וחלקת זעפרן, חממות ירוקים הידרופוניות בתעלות ובבריכות, אסנה, ארטישוק, פיטאיה וגם עגבניות שגדלות בהדליה על מערכת הזנה חדשנית שיובאה מספרד. "הרעיון המסדר", מתארת מוריה, "זה להביא גידולים מעניינים, חדשים או ותיקים עם זנים חדשים, לעשות עליהם ניסיונות, להבין איך הכי טוב לגדל אותם, לכתוב פרוטוקול ולהגיש בסופו של דבר פרוייקט מוגמר מהתחלה ועד הסוף. החקלאי יגיע לפה, ישב עם החוקרים והמדריכים, יבחר את הפרוייקט שלו, יקח את פרוטוקול הגידול והתכנית העסקית שגיבשנו משלב ההקמה, יעשה לו את הסקיילינג שמתאים לו ויצא לדרך כשהוא יודע מראש איפה יהיו לו בעיות ואיך להתגבר עליהן".
"אני רואה את החווה כמגרש משחקים. לנו יש את היכולת לקחת על עצמנו סיכונים שחקלאי במשק מסחרי לא מוכן או יכול לקחת. ניקח לדוגמה את החממה ההידרופונית. אחד מיסודות ההידרופוניקה הוא משטר ההדשיה. לדשן יש השפעה עצומה על איכות המוצר לכן חקלאי שיש לו עסק הידרופוני יהיה מאד זהיר בכל מה שנודע לשינויים בדשן. כאן אנחנו נכנסים לתמונה, לנו יש את היכולת לוותר על מחזור גידול בשביל ניסיון עם דשן חדש או עם מינונים חדשים. אנחנו מנסים לענות על בעיות אמיתיות שעולות מהשטח".
היא בת 35, נשואה לאריה בן מושב קשת ואמא ל-4. האהבה לעבודת האדמה כמו גם תשומת הלב לכל פרט והנכונות לעבודת כפיים בכל מקום שתדרש ניכרים באיך שהיא מסתובבת בחווה ובהתלהבות המדבקת שנשמעת כשהיא מספרת על העשייה ועל העתיד הצפוי למקום. "כשאני מסתכלת אחורה אני רואה איך כל מה שעברתי בחיים הביא אותי למקום הזה. גדלתי במושב יעד בגוש משגב בבית שבו קידשו את ערכי עבודת האדמה, חריצות ואהבת הארץ. אני זוכרת טיולי שבת לחיפוש גיתות עתיקות ואז כשחוזרים הביתה עובדים בגינה עד צאת הנשמה, שם נזרעו הזרעים הראשונים של הזיקה שלי לעולם הסביבה והחקלאות. בתיכון למדתי מדעי הסביבה וגיאולוגיה בתיכון לחינוך סביבתי בשדה בוקר וזה לקח אותי לעסוק בתחום הזה בצבא. שירתתי ביחידת מודיעין שמתמחה בגיאולוגיה. זו יחידה של אנשי קבע גיאולוגים שיודעים כל דבר על השטח ונותנים שירות למערך היחידות המיוחדות. באמת יחידה מדהימה".
"אחרי שירות קבע השתחררתי ועבדתי בחוות כבשים באזור נחל הבשור שם נדבקתי בחיידק חקלאי נוסף של גידול בעלי חיים, שאני מקווה לשלב גם פה בחווה בעתיד. בהמשך למדתי אנתרופוסופיה, חזרתי בתשובה והתחתנתי עם בן קשת שהביא אותי הביתה לגולן".
"למכון שמיר הגעתי לפני כ-6 שנים. ההיכרות הצבאית עם עולמות ה-GIS, חישה מרחוק וניתוחי שטח הכינו אותי בדיוק לעבודה פה. התחלתי כעוזרת מחקר במעבדה של פרופ' דן מלקינסון בתחום של אקולוגיה, עשינו שם מחקרים על קונפליקטים בין חיות בר וחקלאים וכשהוקמה היחידה לחקלאות וחדשנות נכנסתי לרכז אותה תחת יאיר גולן. עשיתי את זה במשך שנתיים והנה אני כאן".
איך את רואה את המקום הזה בעתיד? לאן את לוקחת אותו?
"תחשוב על האב חקלאי שיושב בלב אזור חקלאי,רוחש סטארטאפיסטים, חוקרים ומדריכים, משרדים של היחידה ומי גולן כמו גם של חוקרי מכון שמיר מתחום החקלאות. יהיה לנו פה מתחם פגישות ואולם כנסים, נקים מעבדת שירות לחקלאים, חממות בלחץ גבוהה ואפילו חנות למכירת תוצרת החוות".
"החוות יהיו מקור ידע גם דינמי וגם חדשני ופורץ דרך, נביא מומחים מבחוץ נעשה שיתופי פעולה עם מכוני מחקר וחברות מסחריות. היתרון שלנו הוא שאנחנו לא מקובעים, זה ניכר בכל פעילות היחידה שמאופיינת בחשיבה נועזת ופורצת דרך. זה לא יהיה מו"פ קלאסי אלא מחקר יישומי שמחובר ישירות לשטח. נגיב למגמות השוק, נוביל את תחום האגרוPV ובעיקר נדחוף קדימה את חקלאי הגולן".
"מכון שמיר שהקים את היחידה לחקלאות וחדשנות הוא מקור ידע אזורי משמעותי והמומחיות של היחידה היא לחבר את הידע המחקרי התיאורטי לתכלס, לאיך החקלאי מיישם את הידע הזה אצלו בצורה הפרקטית ביותר בהתאם ליכולויות, רצונותיו וכשרונותיו. אני רוצה ששתי החוות יהיו אבן שואבת לחקלאים. כל מרכז משק בגולן, כל חקלאי ותיק או מתיישב חדש יגיע לפה לראות, להריח, להתנסות, ללמוד מהניסיון שנצבור ומהטעויות שנעשה במעלה הדרך. והכל הכל ברמה טכנית גבוהה עם מתקנים מתקדמים ואנשי מקצוע שיפעילו אותם על הצד המקצועי הכי טוב שאפשר. אני רוצה שהחוות יהיו חלון הראווה של החקלאות הגולנית".
"חשוב לי לציין שכל מה שאמרתי לא יתממש בעתיד הרחוק, כבר עכשיו מוקמים פה פרויקטים שמסמנים את הכוון. הקמנו חממת Deepwater עם ליווי של קיבוץ יגור לבחינת התאמת השיטה לתנאים בגולן ובדיקת גידולים חדשים על הטכנולוגיה הזו. פרויקט מרכזי נוסף מבוסס על טכנולוגיית NGS לגידול ירקות, בשיטה הזו אנחנו מגדלים עגבניות, עלים ירוקים פטייה ועוד על תעלות דו שכבתיות המורכבות ממצע, אוויר ומים זורמים. היתרון של השיטה מתבסס על היכולת לגדל ירק ברמה גבוהה מהממוצע. כאשר אנחנו שולטים על כל פרמטר בגידול דרך מחשב מתקדם עם בקרת דישון מלאה".
"נכון, חלק מהגידולים לא חדשים. החידוש הוא בבחינת אותו גידול באותה טכנולוגיה אבל בבתי גידול שונים: חממה עם בקרת אקלים מלאה, חממה ללא בקרת אקלים וגידול בשטח פתוח. כאשר כל אחד מוגדר כיחידת גידול מסחרית נפרדת. מכיוון שבגולן יש את התנאים כדי להיות אסם התבואה של הירקות בקיץ יש לפרויקט הזה משמעות אדירה לחקלאים.
בינתיים אתם נגישים? אפשר למשל לפנות לחוקרי המכון עם בעיות או שאלות?
"בוודאי, כל העובדים כאן כמו גם חוקרי המכון זמינים לחקלאים בכל שאלה או בעיה. אנחנו שואפים לשילוב משולש של חוקר שהוא מוקד ידע, מדריך וחקלאי. כשעובדים ככה נוצרת זרימה דו סטרית של צרכים שעולים מהשטח וידע שיורד אליו. במסגרת הגדלת הצוות בחווה בנינו שלוש זרועות, זרוע מחקרית אותה מרכז ד"ר אור שפירא שהוא פיזיולוג של הצמח ותפקידו לתכלל את המחקר שמתנהל כאן; זרוע תפעולית אותה מוביל עוזר כהן, מנהל התפעול ביחד עם ריטה מונדר האגרונומית שלנו ואלדד עפרוני, דורון פוקס וישי גלעד; וזרוע אדמיניסטרטיבית שמחזיקה לירון פסטרנק לצד אסנת דרעי עמית רכזת ההדרכה והמתנדבים ואני שמשתדלת לנצח על כל האופרציה הזאת. כל המבנה הארגוני הזה בנוי לתמיכה בחקלאים ובחברות שמעוניינות לבחון מוצרים או גידולים חדשים. כל מי שיש לו רעיון או בעיה מוזמן לפנות, נשב איתו ביחד ונראה האם ואיך אנחנו יכולים להרתם לטובת העניין, אם במחקר אם במתן שירותי גידול".
באופן כללי אנחנו שמים דגש על איכות האנשים פה. החווה היא חולייה שמחברת בין כל ענפי היחידה לחקלאות וחדשנות והיא בעצמה לקוח של שירותיה. אנחנו עושים שימוש במגוון היכולות המקצועיות של הצוות ומקבלים ליווי צמוד של מהצוות המקצועי בתחומי קרקע ומים, הגנת הצומח, gis וחינוך. זה משרת את חזון היחידה וחזון החווה ומכפיל כוח אדיר ביכולת שלנו לתת שירות לחקלאי".
איך הפעילות הזאת מתחברת לבית הספר שקם פה בתוך תחומי החווה?
"בית הספר הוא הישג אדיר של המועצה הקודמת בשיתוף היחידה שלנו. כרגע בגלל המלחמה הוא פועל במתכונת שונה בתוך בתי הספר ולא כאן בחווה אבל זה לא מוריד מעצם העניין שחינוך לחקלאות הוא מבחינתנו דבר לא פחות חשוב ממחקר או הדרכה. טיפוח הדור הבא של החקלאים בגולן היא משימה חשובה ביותר. יש לנו למשל קבוצה של בנות 'מרגבים' שעובדות אצלנו ועושות מסלול לימודים מחקרי שזה משמח אותי באופן אישי כי כשהן מסתובבות פה ורואות את הכח הנשי הדומיננטי שנמצא כאן עובד, פועל, מקבל החלטות זה משרת אותנו, הן רואות שזה אפשרי ומתאים ושיש לנשים מקום גם בתחום החקלאות על כל ענפיו".
"יש בפעילות המתחדשת של חוות היישום פוטנציאל גדול לכל תושבי הגולן. אם אתה רפתן ותיק שסגר את הרפת, יזם גולני שמחפש הזדמנויות, או חקלאי עם משק פעיל שרוצה לפתוח תחום חדש, כולם מוזמנים אלינו ואני מקווה שביחד נביא את הפוטנציאל הגולני והיתרון היחסי שלנו כאזור לידי מימוש ולרווחת כל תושבי הגולן".
עוד מאמרים מעניינים
