סיכום סיור במשק המודל בנווה יער

15/05/2023
בעלי חיים, גידולי שדה וירקות, חדשות ועדכונים

מרכז מחקר נווה-יער אירח קרוב ל-70 איש ביום הפתוח שנערך במשק המודל ע"ש הלמסלי, שאורגן על ידי רונן כפיר, מהנדס המחקר של משק המודל וד"ר מאור מצרפי, חוקר במחלקת עשבים. גם היחידה לחקלאות שלחה נציגות ליום הפתוח על מנת לספר מהם התחומים העיקריים השותפים במודל.

אחרי התכנסות ודברי פתיחה מאת ד"ר יעל לאור, את הסיור פתחנו במטע שקד (15 דונם) מזן מתן, שם הדוקטורנט איתי שולנר מיחידת העשבים בנווה יער אשר סיפר על הקשיים בגיבוש ממשק לניהול צמחי כיסוי הן מבחינת הזנים הרצויים והן מבחינת אופן ותזמון הורדתם. בממשק הנוכחי, לצורך הורדת העשבים בין השורות המודל בוחן כיסוח בלבד, ללא ריסוס, ואילו בתוך השורה יש צורך להיעזר בקוטלי עשבים פעם אחת בלבד. בממשק זה נצפתה תחרות בין העשבים לצמחי השקד שנראו מרוסנים יותר בצמיחתם. בנוסף, בבחירת זני הצמחייה למדו במשק המודל להפחית בזריעת צמחים מניבי גרגרים שכן אלו משכו נברנים רבים אשר לא הותירו ברירה אלא לטפל ברעל נברנים.

במורד המטע נמצאת חלקת זנים בניהולו של אשף ההרכבות ומנהל מטע נוה-יער מר כאמל חטיב. כאמל סיפר על התהליך למציאת זני שקד עמידים למזיקים ומחלות ועל מציאת שקד המקור, השקד הערבי, לצורך תחילתו של טיפוח. שנה שעברה הייתה שנת הניבה הראשונה של ה"צאצא" לבית השקד הערבי והוא הניב 160 ק"ג לדונם על אף גודלו הקטן.מעבר ליכולות הניבה שהרשימו את העוסקים במחקר, הזן הראה עמידות לצרעת השקד ע"י הפחתה בשישה סבבי ריסוס: שלושה נגד צרעת השקד ושלושה נוספים נגד עש החרוב.

החלקה הצמודה למטע השקד היא חלקת אספסת שם פגש אותנו ד"ר גיל אשל מגידולי שירות בגידולי שדה בתחנה לחקר הסחף. גיל הדגים לנו את החשיבות בזריעת צמחי שירות ע"י השוואה בין חלקת אספסת ללא גידולי שירות בה ניכרים ערוצונים וסחיפה לעומת חלקה עם גידולי שירות השומרים על מיקרו-אקלים ועל פעילות ביולוגית של הקרקע. כפי שציין איתי, גם במחקר זה קיימים אתגרים בבחירת זנים ובהורדתם מבלי לפגוע בגידולי השדה.

מחלקת האספסת נסענו יחד לצפות במקטע בן שישה קילומטרים מנחל נהלל ומרצועת החיץ שלו. אל מקטע זה מתנקזות הקרקעות מהחלקות החקלאיות הסמוכות יחד עם חומרי הדישון, ההדברה וזרעי המינים הפולשים הגורמים לחסימתו ומסכנים את המגוון הביולוגי המקומי הקיים בו. שני מחקרים נעשים במקטע זה של הנחל על מנת להוות מודל למפגש בין הנחלים והשטחים החקלאיים בארץ:
ד"ר סמדר טנר שיתפה על אופן הפינוי והטיפול בערימות הסחף. במטרה להחזיר את הקרקעות לשטחים החקלאיים, יש צורך בחיטוי על מנת להיפטר ממחלות, מזיקים וממינים פולשים. ערימות ענק של סחף עבר חיטוי סולרי עי פאנלים של פוליאתילן ופונו ע"י 300 משאיות.
מעברה השני של הגדה, ד"ר אורה משה מהתחנה לחקר הסחף אחראית על המחקר בנושא פעולות השיקום ברצועת החיץ של הנחל הכוללות בין היתר זריעת צמחייה מותאמת לבית הגידול ולסביבתו, עקירת מינים פולשים ועידוד הצמחייה המקומית.

לאחר התצפית על הנחל וסביבתו הגיעה ד"ר יפית כהן מהמכון להנדסה וסיפרה על חישה מרחוק בעולמות של חקלאות מדייקת. מאחר והמגמה ההולכת וגדלה לטובת הגידולים ולטובת הקרקע היא כיסוי בצמחיית שירות, יש צורך במעבר מחישה מרחוק של הקרקע לחישה מרחוק של גידולי השירות על מנת ללמוד, בין היתר, על המצב ההזנתי של הקרקע. למשל, אימון החיישנים והמצלמות לאבחון צמחי שירות ממשפחת הקטניות לעומת משפחת הדגניים כמשתנה המשפיע על קיבוע החנקן בקרקע. לחישה מרחוק של צמחי שירות יש יתרונות בהיבט היישומי שכן בתור אינדיקטורים למאפיינים שונים בקרקע, צמחי השירות מאפשרים ללמוד יותר לאורך תקופה ארוכה יותר.

מעולמות החישה מרחוק ירדנו אל עומקם של תהליכי הקומפוסטציה. ד"ר יעל לאור הציגה את תוף הקומפוסטציה של המודל, אשר מסחרר שאריות זבל בע"ח ועוד בתנועת בורג, בקצב של סיבוב ב-20 דקות, תוך שמירה על אוורור וחסימת ריחות לוואי. התוף מעודד את ייצור הקומפוסט ומעקר ממנו מחלות וזרעים שאינם רצויים ע"י חום. כתוצר לוואי של התהליך, נפלטים מים באיכות שניונית למתקני פיילוט של אגן ירוק הנקראים Wetlands. ד"ר עזרא אורלופסקי ממושב יונתן הסביר על הסינון הראשוני של המים הללו ע"י שורשי צמחי מים וחיידקים במתקן.

לסיום, ד"ר מירי צינדר סיפרה על טיפוח בקר בלאדי אשר טרם נמצא כבקר בעל פוטנציאל לסיפוק נתחי הבקר הנדרשים בשוק אולם במחקר על הקשרים החברתיים של בעלי חיים הוכח כזן חברתי אשר ביצועיו עולים כתגובה למחייה בעדר אשר מקיים קשרים חברתיים.

בתום הסיור הגישו המשתתפים את תשובותיהם לחידון על תכני הסיור וכיאה לחקלאות רמת הגולן – זכינו במקום הראשון והבאנו עוד קצת כבוד הביתה 🙂 אנו מודים לכלל החוקרים, הסטודנטים ועוזרי המחקר על הסיור המרתק וממליצים לכם ללכת לראות בעצמכם.