מיקרו אצות העתיד של חומרי ההדברה

מיקרו-אצות הינן מיקרואורגניזמים מיקרוסקופיים הקיימים כמעט בכל מערכת אקולוגית, ולפיכך התפתחו גם בתנאי עקה ותחרות מול מגוון מיקרואורגניזמים אחרים כגון חיידקים, וירוסים ופטריות. מסיבה זו, בכדי לשרוד היה עליהם לפתח עמידות ואמצעי הגנה מול אורגניזמים אלו. בשנים האחרונות קיימת התעניינות רבה באורגניזמים אלו כמקור טבעי לחומרים בעלי פעילות ביולוגית, במיוחד בגלל פוטנציאל ההפקה של חומרים אלו מתרבית והקושי לייצורם בסינתזה כימית. מחקרים מהעת האחרונה דיווחו שמיקרו-אצות מסוגלות לייצר חומרים בעלי פעילות ביולוגית כגון קרוטנואידים, פיקובילינים, ליפידים, חומצות שומן בלתי רוויות, חלבונים, פוליסכרידים, ויטמינים, סטרולים, שמנים אתרים וחומרים כימיים נוספים.

אותנו במכון שמיר למחקר מעניינת העובדה כי למיקרו-אצות יכולת לייצר מגוון רחב של חומרים בעלי פעילות אנטי-בקטריאלית, אנטי-וירלית, אנטי- פטרייתית, עיכוב אנזימתי, ציטוטוקסית ואנטי-טפילית.

למה זה מעניין?

מפני שהדרישה ההולכת ומתגברת בעולם לצמצם את השימוש בחומרי ההדברה הכימיים, התגברות תופעת העמידות של חיידקים ופטריות פיטופתוגניים לקוטלי פטריות וחיידקים, והביקוש העולה למוצרים מחקלאות ברת קיימה ואורגנית, הביאו איתם את הרעיון לרתום במכון שמיר למחקר את הפוטנציאל הגלום במיקרו-אצות למציאת חומרים פעילים חדשים ממקור טבעי ובכך להקטין את הפגיעה בסביבה ולהפחית את השימוש בחומרי הדברה כימיים ואת הסיכון לעמידות כנגדם.

לכן במעבדה ובחממה במכון שמיר למחקר בקבוצה שלי אנו מגדלים מיני אצות שונות ובודקים את התכונות שלהן לשמש כמקור לחומרי הדברה ממקור "ירוק". גידול האצות הינו חקלאות לכל עניין ודבר, והגידול יכול להתבצע על גבי מים שוליים (מים מלוחים, מליחים, עם ביוב ועוד) כך שהפוטנציאל הגלום בפיתוח חקלאות המגדלת אצות הינו מבטיח ומקדם את התפיסה של חקלאות ברת קיימא.