הדייגים החדשים

כשנתן קינסבורסקי הגיע למושב נוב הוא ידע שני דברים. הראשון שהוא רוצה להקים משק והשני שהוא אוהב לגדל דגים. האתגר שעמד לפניו היה איך לשלב בין השניים. כבר אז לפני כעשרים שנה הוא הבין שדגי מאכל זה ענף בעייתי שאין לו ממש עתיד. במקום לוותר על החלום, ובלי הרבה ידע מקצועי, הוא יצא לדרך והקים חוות בוטיק לגידול דיסקוסים, דגי נוי טרופים שמקורם באמזונס. היום שלושת הבנים שלו מנהלים את העסק ומשווקים את הדגים הייחודים בכל הארץ וגם בחו"ל.

"אבא שלי עלה לארץ מארה"ב לקיבוץ שדה אליהו", מספר נועם הבן הגדול, "בקיבוץ שיבצו אותו לעבודה במדגה שם הוא עבד 15 שנה. כשהוא ואמא שלי עלו לנוב היה ברור להם שהם רוצים משק והם חיפשו נישה מיוחדת. בתקופה ההיא עוד לא פתחו את השוק ליבוא דגי מאכל והענף כולו התבסס על ייצור ישראלי אבל אבא שלי הבין שזה לא עסק שמתאים למשק מושבי. הוא חיפש נישה קטנה והלך על גידול דיסקוסים שנחשבים לקשים לגידול וריבוי אבל מצד שני פודים הרבה יותר".

"חצי שנה אחרי שהוא הקים את החווה פה מאחורי הבית הוא נפטר בפתאומיות. הייתי אז חייל לקראת שחרור עם עסק חדש שעוד לא עומד על הרגליים. למעשה אבא שלי עוד היה שכיר במפעלי תערובת בצמח והחווה עוד לא הצדיקה את עצמה. עבדתי איתו מעת לעת בנקיונות ובעבודות בסיסיות בחווה אבל לא היה לי שום מושג מקצועי בגידול עצמו אבל היה לי ברור שאני ממשיך את העסק". לשמחתי אבא שלי היה אדם מאד מסודר והוא השאיר אחריו יומנים עם תיעוד מדוקדק של כל פעולה שעשה. משגרות הטיפול ועד פתרון בעיות. הוא כתב במדויק מה הוא עשה והאם זה היה טוב או לא טוב, מה כן עבד ומה לא עבד. עם היומנים האלה נכנסתי לעסק והיום, אחרי 18 שנה אני יכול להגיד שבהרבה דברים אני והאחים שלי השתפרנו ואנחנו עושים טוב ממנו, בתחום הזה של תיעוד לא הצלחנו להגיע לרמה שלו".

חלוקת העבודה בין האחים ברורה. נועם מנהל את הגידול וזוהר אחראי על השווק והמכירות. "אני לא איש מכירות", מעיד נועם על עצמו, " כשהייתי פה לבד היה לי נוח לשווק את כל הדגים באמצעות חברות שווק בארץ ובחו"ל. הייתי מקבל מהם הזמנות, מספק את הסחורה ומקבל ישירות את הכסף. זה היה כסף בטוח בלי בעיות גביה ושווק אבל כמובן שכולם צריכים להתפרנס בדרך והתמורה שקיבלתי היתה קטנה ולא שיקפה את מלוא הפוטנציאל שיש למוצר שלי. בנוסף לא היה לי מקום כדי לגדל מספיק את הדגים כדי שיגיעו לגודל האיכותי שפודה את המחירים הגבוהים והסתפקתי בדגים קטנים וזולים. לשמחתי זוהר שהצטרף אלי ב-2014 לקח על עצמו את העיסוק הבלתי נסבל מבחינתי במכירות ומאז העסק קיבל תפנית חיובית".

"נועם אחי הוא מקצוען ומגדל דגים מוכשר אבל אסור לו לדבר עם אנשים" מתאר זוהר בחיוך, "בוא נגיד שאם הוא כן מדבר עם לקוחות הוא מביא יותר נזק מתועלת. כשנכנסתי לעסק לקחתי על עצמי את התחום הזה ומיד פעלנו להגדיל את החווה בשאיפה להגיע לדגים גדולים, איכותיים ויקרים יותר. הפסקנו כמעט לגמרי את היצוא והתרכזנו בשוק המקומי, בחנויות שמוכנות לשלם ובעיקר בלקוחות הקצה עם האקווריום בבית. זה בעיקר שוק של גברים מכל גווני החברה הישראלית. יש לנו לקוחות ערבים ויהודים, חרדים וחילוניים מהעיר והמושב. כולם חובבים שמוכנים להשקיע הרבה בתחביב שלהם. עד היום בכל עסקה אני עדיין מתפלא איך אנשים מוכנים לשלם אלפי שקלים בשביל דגי נוי וזה עוד לפני האקווריום והציוד ההיקפי שתומך בו".

איך אתה מגיע ללקוחות?
"אתה רואה את המכשיר הקטן הזה?", זוהר שולף את הנייד מהכיס ומנפנף בו, "כל השווק שלנו בפייסבוק באינסטגרם ובוואצאפ. יש לי קבוצות של מאות לקוחות ואני מעדכן אותם כמעט כל יום בנעשה בחווה, מצלם להם דגים וסתם סרטונים ממה שאנחנו עושים. התגובות נהדרות. אנשים מתקשרים אלי ובוחרים דג ספציפי מהתמונות ששלחתי, ברגע שמישהו מזמין הדג המסויים הזה שלו. שוב, צריך להבין שאלו לקוחות מאד אנינים, הם יכולים להתלבט איתי שעות בטלפון ובסוף כשהדג יגיע אליהם הם יבחנו אותו אלף פעם כדי להיות בטוחים שזה בדיוק בדיוק הדג עם הגוון והטקסטורה שהם בחרו. אבל זה לא נגמר בפעולת המכירה והמשלוח, אנשים מתקשרים אלי כל היום, שולחים מאות הודעות. מה דעתי על הטמפרטורה של האוריום שלהם ולמה הדגים לא אוכלים ולמה הם נראים להם לא שמחים. בקיצור זה שירות לקוחות אינטנסיבי מאד, ממש מסביב לשעון. לשמחתי הלקוחות יודעים להעריך את השירות שלנו ורובם המולט חוזרים לקניות נוספות".

כמה זמן הדיסקוסים חיים?
"הדגים יחסית עמידים אבל הכל תלוי כמובן בבן אדם שמגדל אותם. יש לנו לקוחות בודדים שטוענים שיש להם דגים בני 8. רוב הלקוחות עושים טעויות ובאים לקנות דגים חדשים בתדירות הרבה יותר גבוהה. אני לא שמח כשמתים דגים אבל ברור שאם כולם היו חיים 8 שנים העסק הזה לא היה מרויח".

מה מיוחד בדג הזה?
נועם מסביר "הדיסקוס הוא דג טרופי שנמצא בטבע באמזונס יש לו מגוון צבעים וטקסטורות ואולי הכי חשוב, יש לו אופי זה לא סתם דג נאון ששוחה מצד לצד, הוא מגיב לבעלים שלו, מזהה אותו, כשהבעלים יתקרב לאווריום הדגים ממש יבואו אליו. אבא שלי הביא את הדגים הראשונים מצ'כיה וגם פה מהארץ והתחיל לבנות קוים. קוים זה בעצם סוגים שונים של הדיסקוס. יש לנו למשל קו כחול וקו אדום ואפילו קו של דגים לבקנים. עם השנים והניסיון הוספנו ושיפרנו קוים של צבעים וטקסטורות שונות. החכמה היא למצוא את האיזון בין מכירת המלאי לשמירה על דגי האם והייחוד הגנטי. אם בטעות הולך לנו קו יהיה קשה עד בלתי אפשרי להקים אותו מחדש. זו משימה מאד מורכבת".

איך נראה תהליך הגידול?
"אנשים חושבים שהקושי הוא בריבוי אבל האמת שהדיוק הגדול נמצא דווקא בשלבים הראשונים אחרי הבקיעה אז הדגיגונים מאד רגישים ועלולים למות מכל טעות הכי קטנה. בשלב הראשון, שלב הרבייה אני מכניס זכר ונקבה לתא נפרד, מעניין שהם די מונוגמים. זוג דיסקוסים שחי ביחד לא יחליף בני זוג ואם אנחנו נחליף אותם רוב הסיכויים שהם לא יתרבו. הנקבה מטילה ביצים ולאחר כמה ימים הדגיגונים בוקעים ונצמדים להורים. הם בעצם ניזונים מהעור של שני ההורים גם מהזכר וגם מהנקבה".

"בשלב הבא נעביר את הדגים הקטנים לחדר אימון שם נגדל אותם עוד תקופה. בזמן הזה הם ניזונים מסרטן מיקרוסקופי בגודל של 200 מיקרון שנקרא ארטמיה. כשהם מגיעים לגודל הנכון מעבירים אותם לחדר הפיטום שם הם יגדלו בבריכות גדולות עד שיגיעו לגודל מסחרי, נמיין אותם לפי הקוים ונעביר למיכלים שם הם יעמדו למכירה. כל התהליך מבוקר טמפרטורה ואורך בין שנה לשנה וחצי כשדג איכותי יכול להמכר בסוף בסביבות 500 ש"ח ליחידה".

מה כווני הפיתוח העתידי שלכם?
"קודם כל לגדול", האחים עונים בתאום מושלם, "כל מה שאתה רואה פה בנינו שנינו יחד עם מאור האח הצעיר שעובד פה בחצי משרה. הכל בידיים שלנו, המבנים, האקווריומים, מערכות הסינון והמים. הכל. כוון נוסף הוא פיתוח של סוגי דגים אחרים. אנחנו כבר בשלב הריבוי ומתכוננים לשלב המסחרי שיקח עוד זמן מה. בנוסף אנחנו שואפים להגדיל את נתח היצוא. בגלל המלחמה באוקראינה עלו מחירי האנרגיה באירופה והיצרן הכי גדול שם הודיע שהגידול הפך לא רווחי והוא סוגר את החווה שלו בגרמניה. בתוך רגע מההודעה שלו בפייסבוק קיבלתי פניות מיצואנים שנתכונן להזמנות ושנתארגן על הגדלת המלאי. רצנו לעבודה והיום אנחנו מוכנים לענות על כל הביקושים. לשמחתנו מכירים אותנו באירופה ואנחנו יודעים לשלוח דגים בהטסה ככה שבתוך24 שעות הדיסקוסים ממושב נוב מגיעים לחנויות באמסטרדם בלונדון או בכל מקום אחר באירופה".

הגולן הוא יתרון או חסרון בענף שלכם?
"חד משמעית יתרון. פעם אחת יש לנו יתרון עצום באיכות המים. יש בגולן מים באיכות מעולה ככה שאנחנו פשוט פותחים את הברז ומזרימים מים לבריכות לעומת חוות במרכז הארץ שממש צריכות לפרק את המים ולהרכיב אותם מחדש כדי שיתאימו לדגים. ופעם שניה בגלל המרחק לקוח שמגיע עד אלינו בסבירות גבוהה יקנה בסופו של דבר כי הוא לא יעשה את כל הדרך חזרה הביתה לחינם. אז הוא יסתובב פה ויתלבט איתנו חצי יום אבל בסוף העסקה תסגר".

חוות דג ברמה נמצאת בנחלת ההורים במושב והקשר בין האחים לאמא הגר ולבעלה איתן כמו גם לשאר האחים והאחיות חזק ומשמעותי. "אנחנו מתנהלים תחת משק אחד. לאיתן רוזנטל בעלה של אמא יש כרם יין ויקב עצמאי ובעונה זה כמו קיבוץ, יש גיוסים וכל המשפחה מגיעה ונותנת כתף. גם פה בחווה יש לנו תמיכה ועזרה מתי שרק צריך. בגלל הרגישות והדיוק שהדגים דורשים שנינו כמעט ולא יכולים לצאת מפה וקשה לגייס סתם מחליפים שלא מכירים את החווה ככה שתפקיד המשפחה בעזרה גדל. אנחנו נישה של דיסקוסים בתוך נישה של דגי נוי, זה תחום צר עם תחרות לא קטנה ואפילו אגרסיבית לעיתים. לשמחתנו גם בגלל המיקום המרוחק שלנו וגם בגלל האופי שלנו כמשפחה אנחנו לא לוקחים חלק במסיבה הזאת, משתדלים לעשות את הכי טוב שלנו ושואפים הכי גבוה שאפשר".

חוות דג ברמה, מושב נוב
dagbarama@gmail.com
dagbarama.com