מה פטריות ההזייה עושות למוח שלנו והאם הן הפתרון לאלצהיימר

כשאנחנו אוכלים משהו טעים או ישנים טוב, בדרך כלל לא נגיד שהחוויה הזאת שינתה אותנו. זאת אף שהפעולות האלה גורמות לגוף שלנו להפריש סרטונין, אותו החומר שמופרש בנטילת פטריות. למה זה קורה? חוקרי התחום מסבירים שמנת סרוטונין מוגברת משבשת את היכולת של המוח לפעול בדוגמות המקובלות, שבהן הוא בדרך כלל משתמש כדי להבדיל בין עיקר וטפל. "הסרוטונין שמופרש בנטילת חומרים פסיכואקטיביים הוא ברמות הרבה יותר גבוהות", אומרת פרופ' דליה לוינסון.

בעובדה שלפטריות יש יכולת לשנות אותנו יש אפילו מי שתולה את התקוות הכלכליות שלו. חברות קנאביס בורסאיות בעולם רואות בפסילוסיבין, החומר הפעיל בחלק מפטריות ההזיה, את הדבר הבא. חברת קומפס פת'וויי Compass Pathway, המפתחת פסילוסיבין סינתטי, כבר נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של כ-1.5 מיליארד דולר. החברה השיגה מה-FDA אישור לפתח את החומר כתרופה לטיפול בדיכאון, ונמצאת בניסויים קליניים במוצר. אם הוא יאושר, הוא ישווק דרך רופאים לצד טיפול פסיכולוגי. המניה של החברה נסקה, כאשר אורגון הפכה החודש למדינה הראשונה בארה"ב לאשר שימוש בפטריות המכילות פסילוסיבין.

וגם בישראל יש נציגות. חברת הקנאביס פארמוקן, הנסחרת בבורסת תל אביב, היא בעלת זיכיון לגידול ושיווק פטריות המכילות פסילוסיבין, שמפתח מכון המחקר הממשלתי שמיר, בניהולו המדעי של פרופ' ירון דקל. פרופ' לוינסון היא האחראית לפתח את הזן שישמש לטיפול, והמוצר בשלב הניסויים בבעלי חיים. "היום מקסיקנים מרימים גבה על השימוש בחומרים האלה, אבל כשביקרתי שם ותשאלתי את השבטים עבור מה הם נותנים את הפטריות, הם אמרו – להפרעות נפשיות ופסיכולוגיות וגם לאלצהיימר. יש היגיון בהנחה שאם חומר הוא סם, אז במינון נמוך הוא יהיה תרופה".

למאמר המלא בגלובס לחצו כאן…

צילום: יהודה וינברג