באמצע מישור הבזלת שמתחת למושב שעל, בין עדר כבשים מנומנם למטעי הנשירים מתגלה לי מתחם…
מגדלים חשמל על העצים
אחרי שלמדנו לגדל בגולן תפוחי עץ ואוכמניות ואפילו להתאים את עץ הזית לבוצרת אנחנו בשלים לענף הבא: פאנלים סולאריים בחקלאות. אז בואו נעשה קצת סדר ונבין במה מדובר.
מדינת ישראל, כחברה ב–OECD , מחויבת ליעדים בין לאומיים לשימוש באנרגיה מתחדשת. היעד השאפתני של הממשלה קובע כי 30% מייצור החשמל במדינת ישראל יגיעמאנרגיה מתחדשת עד לשנת 2030, אשר מתוכם 26% יגיעו מאנרגיה סולארית. על אף הפריחה בתחום ומגוון השימושים שכולנו רואים כבר בגולן כגון: טורבינות רוח, שימוש בגגות של סככות ובתים, ומאגרי מים עם פאנלים צפים לצורך יצור חשמל, עדין אנו רחוקים מאוד מהיעד.
מתוך ההבנה שהיעד לא קרוב למימוש, נולד שיתוף פעולה של משרד האנרגיה, משרד החקלאות ויזמים בשוק האנרגיה החלופית, המקדם שילוב של מתקנים סולאריים בחקלאות או ליתר דיוק על החקלאות הקיימת להלן אגרו pv.
השילוב של חקלאות קיימת ואנרגיה מתחדשת, צפוי לתת מענה לשני אתגרים משמעותיים: מקורות להגדלת הייצור מאנרגיות מתחדשות והגדלת הרווחיות מהחקלאות.
אך עם כל היתרונות הגדולים שטמונים בפרויקט כזה, מרחפת במקביל סכנה גדולה באוויר שהצד המסחרי הנלווה יפגע במהות, שזו החקלאות!
מתוך הדילמה של איך גורמים לטכנולוגיה לשפר את החקלאות ולא לנוון אותה, יצאו משרד האנרגיה ומשרד החקלאות בקול קורא ניסיוני להקמת דו-שימוש באנרגיות מתחדשות בשטחים חקלאים. לניסוי הוקצבו 1000 דונם ארצי, שכל פיילוט יכול לכלול עד- 15 דונם, אנו מעריכיםכי הגולן יזכה ב- 10-12 מתקני ניסוי סה"כ, שיתחלקו בין החברות והיזמים השונים.
כל פיילוט מחייב את היזם למצוא גוף מחקרי שילווה את הניסוי במשך שלוש שנים ויבחן את ההיבטים החקלאים של המערכת על הגידול בשטח והשפעות החיוביות והשליליות של השילוב החדש.
מכיוון שהחקלאות תופסת מקום מרכזי באופי ובכלכלת הגולן, ומכיוון שלא רצינו להשאיר את קבלת ההחלטות בידיים של היזמים בלבד, שהאינטרס שלהם לא תמיד תואם לאינטרס של החקלאי. היחידה לחקלאות וחדשנות גולן ו"מי גולן" קיבלנו החלטה לרכז את הפיילוטים המתקיימים בגולן תחת גוף אחד שירכז את הקשר מול היזמים הרבים וירכז את כל הנושא המחקרי תחת מכון שמיר למחקר.
הצד המחקרי של מכון שמיר יכלול את הדרישות הבסיסיות של הרגולטור ובנוסף יספק ליזמים אפשרות להרחבת המחקר בנושאים שונים כגון: הקשר בין הצללה לפעילות דבורים והאבקה, האם המתקן יכול לשפר ולייעל את צריכת המים בחלקה או היכולת למנוע מחלות עלים ושיפור תפעול הגנ"צ על בסיס המתקנים הסולאריים ועוד ע"פ בקשת היזם.
לשמחתנו רוב מוחלט של מרכזי המשקים בגולן נתנו בנו את אמונם ואת המנדט לרכז ולנהל את ההתקשרות מול החברות השונות, לצורך כך הוקם צוות מקצועי שמלווה את ההליך הכולל את: איתן שדה מנכ"ל "מי גולן", גבי קוניאל מנהל עסקי של בראשית, יוסי מוסנג'אד מרכז משק מבוא חמה, עו"ד אסף שדה ויאיר גולן מנהל היחידה לחקלאות גולן.
לאחר שישבנו עם יזמים רבים שהגדירו את הצרכים שלהם עבור איתור החלקות הפוטנציאליות עבור הפיילוט בגולן:
- חלקות חקלאיות צמודות גדר.
- חלקות הקרובות עד 500 מטר לנקודת חשמל קיימת.
- חלקות מוסדרות מול המנהל.
- חלקות עם גידולים בעלי פוטנציאל מסחרי בגמר הפיילוט.
- ועוד…
העברנו למרכזי המשקים את הדרישות וביקשנו מהם לאתר ולסמן לנו חלקות רלוונטיות במשקם. את כל החומר שהתקבל, דין מרקוס רכז תחום ה- GIS במכון שמירריכז על שכבת מידע ייעודית, לשמחתנו התקבלו מעל 150 חלקות מהישובים.
לאחר תהליך ארוך ויסודי נבחרו מספר חברות שונות שחתמו על הסכם עקרונות מול יישובי הגולן, החברות שחתמו קיבלו את מאגר החלקות שנאספו מכלל הגולן והתבקשו לדרג מ1-5 את הישובים שהם מעוניינים לעבוד מולם בפיילוט.
חשוב להדגיש: בחירת החלקות אשר יכנסו לפיילוט תלויה בשלב א' ביזמים עצמם בלבד (שיקולים עסקיים של כל חברה) ובשלב ב' במשרד האנרגיה ומשרד החקלאות שיבחר בכלל ההגשות של היזמים את החלקות הזוכות.
היתרון הגדול במהלך האזורי המשותף הוא היכולת לשלוט במידע האמיתי שיתקבל בניסוי, היחידה לחקלאות וחדשנות תרכז את המידע עבור חקלאי הגולן תשתף בתוצאות הביניים ובמסקנות הסופיות בתום הניסוי, ובכך יהיה לאזור ולכל חקלאי כלים מקצועיים לקבלת החלטות לפני המעבר לשלב המסחרי.
היחידה לחקלאות וחדשנות קמה ע"מ לקדם את חקלאות הגולן, בכל גידול וטכנולוגיה שנראה שיפור חקלאי בסיכום המחקר, נמליץ להמשיך לשלב המסחרי ובכל מקום שנראה פגיעה חקלאית נתריע ונדאג שהנ"ל לא יקבל אישור לשלב המסחרי.
בהצלחה גדולה לחקלאים וליזמים
יאיר גולן בשם הצוות המקצועי
This Post Has 0 Comments