גולן בריא

שמים נמוכים ורוח מזרחית קרה מקבלים את פני בחלקת המצוק של גסטון פוקרסה על כביש הגישה למיצר. כבר אמצע דצמבר והחורף עדיין במערכה הראשונה, את ערוגות הירקות האורגנים של פוקרסה זה פחות מטריד. שורות שורות של פטרוזיליה, כרשה, בצל ירוק ועוד עלים וירקות גדלים בשובה ובנחת מחכים שיבוא יומם והם יצאו בדרך כל ירק אל מטבחי ישראל.

גסטון הוא טיפוס מעניין. ב-97 עלה לארץ לבדו מארגנטינה, התגייס לגולני וביום שהשתחרר החליט להיות חקלאי. הוא לא ממש יודע להגיד מה משך אותו לחקלאות אבל כולנו מבינים שלא צריך סיבה מיוחדת. או שיש לך את זה או שלא. "תמיד היה לי חיבור לטבע", הוא מספר, "זה הספיק לי בשביל להתחיל לעבוד בתחום. אחרי כמה עבודות התגלגלתי לחקלאות האורגנית ונדלקתי. מאז כבר 20 שנה שאני עוסק בענף. בשלב מסויים החלטתי יחד עם האישה לחפש לעצמנו משק משלנו. עבדתי אז בחוף כרמל והתחלנו להסתובב בארץ. באחת הנסיעות צפונה עברנו ליד מיצר ועצרנו סתם לראות מה זה המקום הזה. עוד לא היה פה כלום, אמרו לנו שהנה כאן יהיו קראוונים ופה יגורו המשפחות החדשות. אמרנו תודה והמשכנו הלאה.

"אחרי שנתיים חזרנו, כבר ראינו התקדמות והתחלנו תהליך קליטה במטרה להקים משק. שנינו, אני ואישתי, לא ידענו במה נעבוד ואיפה בכל זאת אנחנו בגולן. היתה לנו תקופה לא קלה של חיפוש אבל לי היה ברור שאני מקים משק או שאני הולך לעבוד באחד המשקים בסביבה. עם בת, אישתי, זה היה יותר קל. היא מרצה והשתלבה במכללת כינרת שם היא עובדת עד היום. אני אחרי תקופת התאקלמות הקמתי את המשק הזה שאתה רואה כאן".

מה אני רואה בעצם?
"הרעיון הוא לגדל תוצרת אורגנית שתגיע ישירות ללקוחות הפרטיים. וכשאני אומר תוצרת אני מתכוון בעיקר לירקות וגידולי עלים. ‏החלקה הזאת היא 7 דונם, יש לנו עוד 15 דונם בסמוך למאגר חיתל ועוד 100 דונם שאני והשותף שלי מנהלים במשק של איריס בן צבי בכפר יהושע. יש לנו חלקה נוספת במיצר של 20 דונם שתקבל הסמכה לאורגני בשנה הבאה".

איך זה עובד?
"בשונה מהמשקים הגדולים המסורתיים אני והשותף שלי, שהוא גם גיסי, מתמקדים בלקוח הקצה ושואפים לספק לו תוצרת מגוונת לאורך השנה כולה. לכן אתה רואה פה למשל 3 ערוגות כרשה כל אחת במועד זריעה אחר. ככה אני יכול לקטוף במשך חודש או חודש וחצי כי כל הזמן נכנסות לי ערוגות חדשות שמוכנות לקטיף. יש כ-1,500 לקוחות קבועים שמזמינים באתר meshek.net ואנחנו קמים בבוקר עם רשימת ההזמנות ויוצאים לקטוף. הטריות היא אחד הדברים שאחנו הכי מדגישים במשק שלנו. פטרוזיליה שאני קוטף ב-6 בבוקר תגיע עד הערב למקרר של גברת כהן בפרדס חנה. זה מוצר אחר לגמרי מהעלים שקונים ברשתות שם לוקח להם 3 ימים רק להגיע למדף בסופר. אז נכון שאני מגיע רק פעם בשבוע לכל אזור חלוקה אבל באותה פעם שנגיע הירקות יהיו סופר טריים והלקוחות יודעים להעריך את זה".

ומה עושים כשאין לך את כל הסל בשדה?
"מה עושים? לא עושים! אתן לך דוגמה. למשק אורגני יש מגבלות ביכולת שלו לעשות מניפולציות על הגידול ולכן אני לא אעשה קולורבי בקיץ. למה? כי זה לא עובד. אז הלקוחות יודעים שממרץ עד ספטמבר אין קולורבי. מה קרה? אין קולורבי אבל יש אבטיח, יש פקוס, יש עלי סלרי ומנגולד. הלקוחות מבינים את זה כי זה מחבר אותם לטבע, לאדמה. בכלל אנחנו עובדים מאד קשה על הקשר בין הלקוחות למשק. אנחנו משתפים אותם כל הזמן בנעשה במשק. מראים להם מה אנחנו זורעים ואיך אנחנו מעשבים. מסבירים מתי העונה של הסלק ולמה הגזר יותר טעים בחורף. יש לנו עמוד פייסבוק עדכני וניוזלטר שיוצא מפעם לפעם ללקוחות. הכל כדי שהם יחוו ויתקרבו אלינו יותר. הם מכירים אותנו אישית, יכולים להתקשר ומוזמנים תמיד לבקר בשדה. זה גם מחבר אותם וגם יוצר מחויבות דו סטרית בינינו. אנחנו מתחייבים להביא להם טריות ואיכות והם גומלים לנו ונשארים לקוחות נאמנים".

איך אתם מתנהלים בין הגולן לכפר יהושע?
אלו שני אזורים גיאוגרפיים שונים ואנחנו מנצלים את היתרונות שבכל אזור. לגולן יש יתרון אדיר בקיץ עם היובש והטמפרטורות הנמוכות יחסית בלילות לכפר יהושע יש חורף חם יותר. בחלקת חיתל למשל גמרתי כבר את הברוקולי, הכרובית והכרוב ועכשיו נתחיל לקטוף אותם בעמק. הפיזור הזה מאפשר לנו להאריך את העונה ולייצר רציפות באספקת התוצרת. אגב פירות או גידולים שאין לנו אנחנו מביאים מחקלאים אחרים. פירות קיץ לדוגמה יש לנו ממשק מלקר בשעל. יש לנו הרבה שיתופי פעולה עם חקלאים טובים שמשלימים אותנו במקומות שאנחנו חסרים".

עד כמה קשה לגדל תוצרת אורגנית איכותית?
למדנו במשך השנים שכשלא מפריעים לטבע הוא מתאזן לבד. זה לוקח שנה שנתיים במיוחד אם לחלקה יש היסטוריה לא אורגנית אבל בסוף זה מגיע. הנה חלקת הארטישוק כאן היתה לפני שבוע מפוצצת כנימות חיכינו בסבלנות ולאט לאט ראינו את אוכלוסיית המושיות (פרות משה רבינו) הולכת וגדלה בהתאמה. המושיות כידוע הן חרק טוב שטורף כל מיני מזיקים בחקלאות. אחרי שהן יגמרו את הכנימות על האבוקדו הן ישארו םה בחלקה ויעברו לגידול הבא. בגידול רגיל זה לא היה קורה כי החקלאי היה מרסס את הכנימות והורג איתן יחד את המושיות".

"גידלנו פה שום ולקראת סוף הגידול הוא חטף חילדון. אז נפגעו 20 אחוזים מהחלקה, לא נורא אני חי עם זה. אני מעדיף לא להפר את האיזון הטבעי כי לטווח הארוך זה מחזק את החלקה ומוכיח את עצמו כיעיל. בעשבייה אנחנו מטפלים בידיים וזה באמת מעיק ומייקר מאד את הגידול אבל אין ברירה. כשאנחנו לא עומדים בקצב רגבים מגיעים ומתגברים אותנו לכמה ימים. אחלה חבר'ה דרך אגב".

שורה תחתונה, יש פרנסה?
קודם כל כן, המשק מחזיק שתי משפחות שלי ושל השותף שלי ומעבר לזה יש עוד לא מעט משפחות שאנחנו מעסיקים. זה משק מורכב. יש נהגים ושירות לקוחות ובית אריזה וכמובן הרבה ידיים עובדות פה בשדה כי כמעט ואין מיכון סך הכל כ-30 משפחות שמתפרנסות מהפרוייקט הזה. 

מה האתגר העיקרי שאתה מתמודד איתו בגולן?
"יש שני אתגרים. הראשון הוא איכות המים. לא מעט פעמים אנחנו מקבלים מים מאד מלוכלכים. סבלנו מהמון סתימות ונאלצתי להחליף ולהגדיל את מערכת הסינון בחלקות. אבל ללא ספק האתגר הראשי זו הלוגיסטיקה. אזורי החלוקה שלנו נפרשים מגוש דן, אזור השרון, זכרון יעקב וסביבותיה יוקנעם ועמק יזרעאל וצפונה לחיפה והקריות ועד כרמיאל וגליל עליון אה וכמובן רמת הגולן. זה מאמץ לוגיסטי אדיר. צריך לרכז את ההזמנות לצאת לקטוף, לארוז, להעמיס על הרכבים, לצאת לדרך מספיק מוקדם, לעמוד בפקקים ובסוף עוד לחלק הכל לבית הלקוחות. אם המשק היה נאמר בשרון זה היה הרבה יותר קל. אבל אוהבים את הגולן ומוכנים להתאמץ בשביל לחיות כאן".