בית הספר של החיים

המוטיב החוזר בשיחה עם אסנת אמיתי מנהלת החווה החינוכית חקלאית באבני איתן היה החלום. זה חלום שמתגשם היא אומרת, אני מרגישה כמו בחלום היא חוזרת, ככה חלמתי לחנך את הילדים שלי היא מדגישה, היינו כחולמים היא מתפייטת. ונדמה לי שכל מי שיגיע לחווה יסכים איתה. במהלך חלוצי, יש מאין, הולך ונרקם בתוך חוות היישום באבני איתן בית ספר חדשני, ראשון מסוגו בגולן. טרקטורים עוד מכשירים את השטח ומשאיות שופכות מצעים וקבלן הגידור עוד באמצע המלאכה אבל אסנת וצוות בית הספר כבר עובדים בכל הכח וקיבלו השבוע בפעם הראשונה תלמידים.

זה מסוג הפרוייקטים שמתאפשר פעם בדור כשכל הכוכבים מסתדרים. ביוזמת היחידה לחקלאות וחדשנות, בדחיפה חזקה של המועצה בהובלת גל גפני שהביא את החזון וחגי סמט ובסיוע נלהב של משרד החינוך הוקם במהלך בזק ובאיחוד כוחות קוסמי בית ספר שהוא חווה חינוכית. החווה שוכנת בתוך חוות היישום באבני איתן במטרה לחשוף את תלמידי הגולן לעולם החקלאות ולפתוח בפניהם דלתות אל העתיד.

מי שעומדת בראש המוסד הצעיר היא אסנת אמיתי ממושב כנף, יותר מ-30 שנה בגולן. רשימת התארים והניסיון שלה ארוכה ומכובדת אבל מה שהכי בולט בה וכנראה הכשיר אותה לתפקיד בצורה הטובה ביותר היא ההתלהבות מהעשייה, התלהבות תוססת, מתפרצת, סוחפת. "בסוף השנה שעברה תכננתי לקחת השנה שנת שבתון", היא מספרת בעיניים בורקות, "כשהתפרסם המכרז לניהול החווה הרגשתי שזה הדבר שחיכיתי לו ואני חייבת להיות חלק מהחלום המופלא הזה. לשמחתי נבחרתי ומאז אני חיה בחלום. הרקע הפדגוגי שלי הוא בתחום החקר. אני מאמינה בסקרנות של הילדים ואם רק נותנים לה מקום היא משפיעה על כל תהליך הלמידה".

המפנה הגיע כמו הרבה דברים בשנות הקורונה. "לימדתי אז בבית הספר למחוננים במכללת כינרת. לא סבלתי את המסיכות והחלטתי פשוט לצאת החוצה עם התלמידים. הסתובבנו בחוץ, לחופי הכינרת ובשביל הסובב אותה וצפינו בציפורים, בצומח, במקווי המים וגיליתי שהתלמידים מאד אוהבים את הלמידה בחוץ. הם מזיעים קצת, ומתלכלכים קצת, אבל זה נהדר. הם חווים חוויות טובות וחדשות, זה מחזק את הגיבוש החברתי בכיתה, באים בשמחה לשיעורים וגם מגיעים לציונים טובים יותר בסוף השנה. יש לסביבה החיצונית השפעה מיטיבה מאד וזה מה שאני מתכננת לעשות כאן בחווה".

כ-60 חוות חינוכיות יש היום בארץ. הרעיון המסדר הוא שבתי הספר בסביבה שולחים את התלמידים לשני שיעורים בשבוע במהלכם הם משלבים לימודים ועבודה ושותפים בהתנהלות החווה. "החווה שלנו קולטת תלמידים משישה בתי הספר בדרום הגולן. מצפה גולן, שורשים ומעיינות, גולן ותלמוד תורה והדמוקרטי בכנף. כל בית ספר בוחר שתי כיתות בין ג' – ח' שמגיעות אלינו פעמיים בשבוע לשני שיעורים שהם 90 דקות מתוכם לפחות חצי שעה מוגדרת כזמן פעלתנות בה הם עובדים ממש. צוות ההוראה שלי מונה חמישה מורים ומורות, כולם מורים מנוסים למדעי החקלאות עם תארים שניים. כשאנחנועובדים בפורמט הזה חייבים להגיע ליחס חניכה נמוך כך שכל מורה מלמדקבוצה של עד 20 תלמידים ובשאיפה גם פחות. רק ככה אנחנו יכולים להגיע לקשר אישי ולהנחות כמו שצריך את התהליכים שהתלמידים יעברו פה".

"בשונה מבית ספר רגיל אנחנו שואפים להתבונן סביבנו ביחד עם התלמידים וכך לממש את הרצון שלהם להחליט מה הם רוצים שיקרה בשיעור. יש קו כללי שאני והצוות מתווים אבל בסופו של דבר כל כיתה או צוות תלמידים יבחרו את שאלת החקר שלהם. כשזה מגיע מהתלמידים אפשר פשוט לעוף עם זה".

זה די הגיוני שילד ישמח לשחק בחוץ.
"נכון, זה אמנם בית ספר חדשני אבל באיזה שהוא מקום אנחנו פשוט חוזרים לבסיס. אפשר לשבת שעה בכיתה ולהסביר על מבנה השתיל ולהראות תמונה של שורשים ועלים. הרבה יותר הגיוני פשוט לקחת את השתיל בידיים, לשתול אותו באדמה ולעקוב אחריו שבוע אחרי שבוע ושבוע. להתבונן בתהליך, לראות איך הוא נובט ואז מלבלב ומוציא פרחים ואז נושא פרי שגם אפשר לקטוף ולאכול בסוף. זאת חגיגה של למידה. הטבע הוא המעבדה הכי משוכללת שיש רק צריך לצאת אליו וכבר הסקרנות הטבעית תתעורר והלמידה תהפוך לחוויה".

"הילדים לא מפסיקים לשאול שאלות וככל שהם שואלים ככה הם לומדים יותר, ככל שהם שואלים ואחד הילדים ענה ולא המורה אז הם ילמדו עוד יותר. חדוות הגילוי היא עצומה ומעוררת הרבה חשיבה עצמאית. זה מחייב את המורים לגמישות מחשבתית ורוחב ידיעות. הצוות פה לא מלמד למיצ"ב. אני רוצה להיות במקום שנותן לילד לגעת כדי לדעת, עם הידיים ועם האוזניים. שיפעיל את חוש הריח והטעם, שילמד לעבוד בשיתוף עם חבר. אלו חוויות טובות שגם מביאות ללימוד הרבה יותר אפקטיבי".

למה חשוב שהתלמידים יראו איך נראה פרח עגבניה? הם רוצים עגבניה? יש על המדף בכל מכולת
"קודם כל כי זה מעניין. המודעות לאיכות המזון עולה וחשוב שנדע מאיפה מגיע המזון שאנחנו מכניסים לגוף שלנו. ודבר שני יש לאנושות אתגר גדול, אתגר המזון. בתוך 20 שנה נהיה פה מעל 10 מיליארד בני אדם על הכדור, אם נמשיך עם החקלאות המסורתית לא נצליח להאכיל את כולם. חייבים לפתח אמצעים שיאפשרו גידול אינטנסיבי של מזון כדי שלאנשים יהיה אוכל על השולחן. אם פעם החסה צמחה בטבע ואכלנו קצת את העלים שלה פעם בשנה היום אנחנו יודעים לגדל חסה 6 מחזורים בשנה. אנחנו צריכים להוציא יותר מזון מאותה יחידת שטח שלא צפויה לגדול כנראה".

"אז הרעיון הוא לחשוף אותם לחקלאות כפי שהיא היום, לאתגרים האלה שדיברנו עליהם להציג בפניהם פתרונות כמו הידרופוניקה או גידול במכולות שיש פה בחוות היישום או הכי טוב לתת להם לחשוב על פתרונות. אנחנו מחוברים לתוכנית בין לאומית של האו"ם שמגדירה 17 יעדים לחיים טובים יותר. התלמידים יתבקשו לבחור מדינה מתפתחת, לבחון את האתגרים העומדים בפניה ולהביא להם פתרונות שישפרו את איכות החיים באותה מדינה".

ההתלהבות אוחזת גם בי ואני מבקש מאסנת שתראה לי את בית הספר. אנחנו מסתובבים בשטח שנמצא עדיין בתהליכי הכשרה ראשוניים אבל לא עוברות דקות מעטות והחזון המדבק של אמיתי עובר גם אלי. "הטרקטורים עוד עובדים פה כמו שאתה רואה אבל אנחנו לא מחכים להם. הכשרנו סוכה בה יתקיימו הלימודים כרגע ועד החורף יגיעו שתי כיתות יבילות ושני ממ"דים שישמשו כמבני מנהלה, אחר כך תהיה פה סככה עם מטבח חוץ בה נאפה ונבשל את התוצרת עם התלמידים. להערכתי יש כוונה להקים בית ספר דומה בחוות פיכמן לטובת תלמידי צפון הגולן. ההתגייסות של כל הגורמים מסביב מרגשת אותי כל כך. משרד החינוך שהעניק לנו סמל מוסד ורואה עין בעין עם המועצה את החזון הזה והיחידה לחקלאות וחדשנות במכון שמיר עם האכסניה הניהולית בתוך חוות היישום. אין לי מילים להודות לכולם".

"בחזון שלי נבנה פה בית ספר מבטון עם כיתות ומרחבי למידה. עם חלקת מטע וכרם וגדש אפילו משק חי עם עיזים ותרנגולות. החלום שלי הוא לחבר בין הכיתות לחוקרים במכון שמיר והלוואי וגם נצליח לשלב את התלמידים בניסיונות שמתנהלים בחווה הסמוכה. הדבר האחרון שחוקר רוצה זה חבורת ילדים שיסתובבו לו בין שורות הניסוי, אני מכירה את זה היטב, אבל בטוח נצליח למצוא את המתווה הנכון והמתאים".

"החזון משותף פה לכולם. הילדים שנחשפים היום לחקלאות הם החקלאים של מחר. החוויות הראשוניות האלה פותחות אצלכם פתח בנפש ואנחנו לא יודעים לאן זה יקח אותם. אולי הם יהיו חקלאים, אולי מהנדסי מים, אולי מטיסי רחפנים לשימוש חקלאי. מה שבטוח שכולנו מרגישים את תחושת החלוציות, רואים את ההיסטוריה הגולנית ואת החלום שמתממש והלוואי שנצליח להצמיח מפה את חקלאי העתיד שיביאו לעולם בשורה חקלאית טכנולוגית חדשנית ויצליחו על הדרך גם להתפרנס מפרי האדמה או המכולה".

ליצירת קשר:
אסנת אמיתי, טלפון: 050-4329330, מייל: osnataz14@gmail.com