אורז רוח

נדמה שאם היה צריך לבחור גידול אחד שאין לו כל התכנות גידולית או כלכלית בגולן הרי שאורז היה הבחירה הטבעית. הצמח הנפוץ בעולם אחרי חיטה ותירס ושמהווה מזון עיקרי ליותר ממחצית אוכלוסיית התבל גדל רובו ככולו בהצפה במדינות שמגדלות אותו באופן מסורתי כבר מאות שנים. ובכל זאת עמית ורד וירמי בן נתן, זוג חקלאים צעירים ממושב מיצר נדלקו על הרעיון ולקחו על עצמם משימה: לגדל אורז בטפטוף בדרום הגולן.

"הרעיון הגיע מאבא שלי", מספרת עמית, "הוא אגרונום שעבד שנים בנטפים ומומחה עולמי להשקיה בטפטוף. אחד הפרוייקטים שבהם הוא עסוק הוא הסבה של גידול האורז בעולם מהצפה לטפטוף. באחת מארוחות השבת המשפחתיות אחותי ובעלה שחזרו מ-4 שנים ביפן הציעו שנגדל אורז ונעשה ממנו סאקה. סאקה הוא משקה אלכוהולי פופולרי מאד ביפן שמופק מתסיסה של אורז. אני וירמי התלהבנו מהרעיון ויצאנו לדרך".

"אורז הוא אחד הגידולים המזהמים ביותר בעולם. הוא צורך כמויות עצומות של מים, בגלל צורת הגידול בהצפה נוצרים בקרקע תנאים אנאיירובים שמביאים לפליטת גז מתאן שהוא גז חממה ברמה שזה המקור ל20% מגזי החממה בעולם ובנוסף וגם זה בגלל הגידול בהצפה יש באורז כמות גדולה של ארסן. ארסן הוא סוג של מתכת שעלולה להיות מאד מזיקה אם היא נאגרת בגוף. אז על רקע הסיבות האלה החלטנו שהאורז שלנו יהיה אורגני במטרה לגדל אורז בריא יותר שיביא ערך מוסף לצרכן הישראלי".

"בעזרת מושב מיצר איתרנו חלקה מתאימה ובתחילת הקיץ הקודם זרענו 9 דונם של חלקת אורז נסיונית, חצי חלקה מזן בסמטי וחצי חלקה מזן עגול. אלו הזנים שהזרעים שלהם היו זמינים לנו מניסיונות קודמים שנעשו בארץ. במקביל התחלנו תהליך יבוא של 4 זנים יפנים נוספים. 2 אורז שולחני, זן מיוחד המיועד ליצור סאקה וזן רביעי למוצ'י. זה מין אורז דביק וגמיש שעושים ממנו קינוחים. אחרי שעברנו את התהליך הארוך בהגנת הצומח הצלחנו להביא את הזנים, הכנסנו אותם לקרנטינה בחוות היישום באבני איתן ולאחר שהם שוחררו מהקרנטינה שתלנו גם אותם באותה חלקה במטרה לייצר מהם חומר ריבוי לשנה הקרובה. כל הסיפור הזה היה כאמור בשנה שעברה ובסתיו האחרון קצרנו בפעם הראשונה והנה יש לנו יבול ראשון של אורז ביד".

אני עומד עם עמית בקצה חלקת האורז בכניסה למיצר, החלקה נראית כמו כל חלקת דגן קצורה בתחילת החורף אבל הברק בעינייה של עמית לא משאיר מקום לספק בפוטנציאל שהיא רואה בין השורות. היא וירמי בן זוגה הגיעו לפני מספר שנים למיצר ומצאו פה בית, קהילה ועתיד. "אני מקיבוץ מגל למדתי בפקולטה ועסקתי בחקלאות כבר קודם, ירמי מאשחר ומגיע מתחום החינוך. אנחנו צועדים יחד כבר 12 ודי היה ברור לנו שיום אחד יהיה לנו משק, חשוב לשנינו להיות במגע עם האדמה. אחרי לא מעט הסתובבויות בארץ ובעולם שמענו על מיצר, הגענו במאי לפני שנתיים והתאהבנו. מצאנו פה קהילה מדהימה בתהליך צמיחה מרגש ובקרוב גם נבנה פה את ביתנו. אל תוך הדבר הזה הגיע הפרויקט של האורז. התחלנו אותו לפני שנה והיום אחרי עונה אחת של גידול אני יכולה להגיד שזו הייתה השנה הכי קשה וגם הכי כיפית שהייתה לנו. כמעט שום דבר מהתוכניות הראשוניות שלנו לא עבד חלק. בכל שלב נתקלנו בקשיים החל מאיתור החלקה המתאימה, עבור בבחירת שיטת הטפטוף, הכנת הקרקע לזריעה, הקציר העיבוד. הכל היה מסובך ומורכב. קח בחשבון שגם עוד אין לנו טרקטור וכלים, הכל הכל עשינו בידיים ובעזרת אנשים טובים מהגולן וחברים ממיצר שנתנו לנו כתף".

"המגמה של מעבר לגידול אורז בטפטוף היא עולמית" אומר אלי ורד, אביה של עמית, "כאשר גם מדינות כמו הודו, יפן ואיטליה עסוקות בתהליך הזה. יש לו מספר סיבות. קודם כל בשונה מחיטה ותירס אותם מגדלים חברות ענק בשדות אינסופיים רוב רובו של האורז בעולם מגיע מחלקות משפחתיות קטנות של 5 עד 10 דונם מה שחושף אותן לסיכון רב עם כל תקלה. העבודה המסורתית בהצפה קשה ומצריכה משאבים רבים, החקלאים מבוגרים והדור הצעיר לא מעוניין לעבוד קשה. אז מצד אחד ברור ששיטת הגידול המסורתית כבר לא מתאימה מצד שני בגלל האופי המשפחתי קשה להכניס את ההשקיה בטפטוף כי זו מערכת יקרה שדורשת תשתית של חשמל ומים שלא תמיד קיימות באותם מקומות מרוחקים".

"רוצה לומר שאני מסתובב בכל העולם ומפתח שיטות חדשות לגידול אורז ואני לא רואה סיבה גידולית שבגללה האורז לא יצליח בטפטוף. להיפך, הצלחנו להגדיל את היבול בכ-30% בגלל האוורור של הקרקע. אם בשיטה מסורתית נדרשת כמות אדירה של כ5,000 קוב אנחנו יודעים היום לגדל עם כ-800 קוב וזה מה שנתן את האור הירוק לנסות לגדל אורז בארץ ואכן היבול הראשון מהחלקה של עמית וירמי היה לא רע ואני מצפה להגדיל אותו משמעותית בעונה הבאה".

ואנחנו ישראל הקטנה נעשה את השינוי בשוק האורז העולמי?
"יש מחסור עולמי באורז" ורד מסביר, "הודו אסרה ליצא אורז והבנק העולמי משקיע כסף רב במחקר ופיתוח של שדות אורז ענקיים בסנגל. אלו שתי דוגמאות למצב האורז בעולם ואם אני צריך להתנבא אז המלחמה הבאה בין הודו לסין תהיה על הרקע הזה. אז ישראל לא תשנה את מאזן האורז בעולם אבל יש לנו הזדמנות לייצר פה גידול חדש שיגדיל את הביטחון התזונתי שלנו ואני מאד שמח שעמית וירמי החלוצים בתחום בארץ".

כאמור מחזור הגידול של האורז עוד נמצא בפיתוח. ממה שנראה לעמית וירמי הזריעה תהיה בסוף האביב והקציר בסוף הקיץ. "אורז זה גידול קיצי חד שנתי ומבחינת תנאי הגידול נראה שדרום הגולן מתאים לו. בדומה לדגנים אחרים גם באורז יש תהליך של פוסט הרבסט. ראשית יש לייבש את האורז ואז להסיר את הקליפה. זה השלב המוכר לנו כאורז מלא. אם רוצים להגיע לאורז לבן יש עוד שלב של שיוף הגרעינים עד לקבלת המוצר הסופי והמוכר. אגב אין בארץ מכונה שיודעת לשייף את האורז אז הזמנו אחת שתדע לעשות את שני התהליכים גם של הפרדת המוץ וגם של השיוף ובקרוב נהיה הראשונים בארץ עם היכולת הזאת".

"האורז שלנו, שנקרא 'אורז רוח', לא יהיה אורז רגיל כמו שיש על המדפים בסופר", אומרת עמית, "זה יהיה מוצר בוטיקי, אורגני, בריא יותר על כל המשמעויות הכלכליות של זה שישווק ישירות לצרכן. כבר ברור לנו שלא נצליח להתחרות במחירים הקיימים וגם אין לנו כוונה כזאת. ממעט הפרסום שקיבלנו הגיעו אלינו פניות רבות גם של שפים. קהל היעד יהיה צרכנים שמעריכים בריאות, כאלה שחשוב להם לדעת מאיפה מגיע האוכל שלהם, שרוצים להכיר את החקלאי ואת תהליך הגידול. אני רוצה לגדל אורז שלא יפגע בסביבה, שיהיה אורגני ונקי מארסן ורעלים אחרים. תוצרת מקומית ישראלית. לא נצליח לספק את כל תצרוכת האורז בארץ, וכאמור אין לנו כוונה כזאת, אבל נתרום את חלקנו לביסוס הביטחון התזונתי בישראל שבעיני זה יעד לאומי חשוב מאין כמותו".

"הגדרנו לעצמנו 3 שנים של לימוד ופיתוח. יש הרבה מה לבחון. איזה זנים הכי מתאימים, מה הם מרווחי הזריעה הנכונים, מה משטר ההשקיה וההדשיה, איך לייבש ולקלף וגם איך לארוז ולשווק. יש פה הרבה סימני שאלה שיתבררו בשנתיים הקרובות שבסופן יהיה לנו ביד פרוטוקול גידול אורז בדרום הגולן".

למה בחרתם בשם 'אורז רוח'?
הבנו שרוח זה המשאב הכי נחוץ בדרך בה בחרנו לצעוד. היו אינסוף אתגרים, טעויות, שאלות ללא תשובה, הוצאות וחששות והיה צריך להחזיק את כל זה. כל פעם שלמדנו משהו חדש התחזקה אצלנו ההבנה עד כה אנחנו מאמינים במה שאנחנו עושים, כמה חשוב לייצר גידול אורז מקיים ומה המשמעות של העשייה שלנו. מצאנו שאנחנו נדרשים להרבה אורך רוח, רוח שאנחנו מקבלים אחד מהשניה ומהסביבה התומכת. רוח שמתחברת לרוח הנעימה שנושבת בחלקה בכל יום. האורז נע מרוצה ברוח ואנחנו מרוצים איתו".

"עברה עלינו שנה של רכבת הרים" מסכמת עמית בחיוך, "כל התהליך המורכב הזה מומן מכיסנו ונעשה ממש בידיים. לי יש רקע חקלאי אז אני מכירה את שברונות הלב שהענף הזה מספק ואיך שהוא מתאחה חזרה. לירמי היה קצת יותר קשה. במבט לאחור אני יכולה לומר שהשנה הזאת הייתה יותר מורכבת משנת ההורות הראשונה שלנו, היינו שם אני וירמי ביחד נותנים רוח אחד לשניה. זה תינוק שהרבה יותר מסובך לגדל. תכלס נתנו פה חתיכת עבודה, קרענו את התחת ונהנינו מכל רגע".

ליצירת קשר:
עמית ורד
טלפון – 052-5017231
אימייל – rice.golan@gmail.com