ראשית ביכורי ענבים

הימים ימי אביב. מצפון לחושניה עוד שולטת הצינה בערבים, גם במישורי דרום הגולן מומלץ להחזיק סווצ'ר בהישג יד ורק בחמת גדר, ארץ השמש הנצחית, חם כמו אמצע הקיץ. כבר בירידות התלולות כשהנוף מתחלף ללבן הגירני ניכר שאמנם אנחנו ברמת הגולן אבל האקלים משתנה במהירות וכשמגיעים למטה ויוצאים מהאוטו אי אפשר שלא להתפלא על ההבדל הקיצוני בין מה שלמעלה למה שלמטה.

רוב אזרחי ישראל מכירים את אתר חמת גדר, זה עם התנינים והמים החמים הריחניים, אבל חוץ מתיירות יש במקום גם חקלאות, ותיקה כמעט כמו הגולן עצמו. מי שיפנה שמאלה מעט לפני הכניסה לאתר יגלה תחנת רכבת ישנה וגם את בריכות הדגים של קיבוץ מבוא חמה ואחריהן את החממות אליהן נגיע בהמשך. מי שאחראי על הפעילות החקלאית במקום ועל כל הפעילות החקלאית בקיבוץ הוא תום שפירא, בן הקיבוץ, שעובד בחקלאות 27 שנה ולפני שנתייםקיבל את מושכות הניהול.

קיבוץ מבוא חמה עלה לקרקע בשנת 1968 וכל השנים היה ועודנו מבוסס על חקלאות. בצד שני מפעלים ושותפות באתר חמת גדר, התמחו הקיבוצניקים הדרומיים ביותר בגולן בגידולי שדה ונדמה שלאורך השנים גידלו כמעט כל גידול אפשרי. "מבוא חמה תמיד היה חזק בגידולי שדה", מספר תום, "גידלנו עגבניות ותבלינים ופפריקה וקצח וכותנה וחמניות נוי וגזר ועוד כל מיני הרפתקאות. היום יש לנו גדש בעיקר לחברות זרעים, כוסברה, פטרוזיליה ושמיר, שקדים, אבוקדו, כרם יין בג'וחדר וגם ליד הבית ומטע מנגו בן 40 למטה בעין סעיד. ובתוך כל האופרציה הזאת יש גם את החממות למטה בחמת גדר".

"בשנת 86 הקימו שם את החממות כשהרעיון הוא להשתמש בנביעה הטבעית של המים הגיאוטרמים שיוצאים שם מהאדמה. זה נראה כמו רדיאטור, צינורות שרצים לאורך החממה עם מים בטמפרטורה של 52 מעלות ומצליחים לחמם איתם ולהעלות את הטמפרטורה בתוך המבנים בכ-10 מעלות וככה להקדים ולהגיע ראשונים לשוק. החממות האלה עברו את כל הגידולים הידועים לאדם בערך. גידלנו שם מלונים ובזיליקום והיתה שם משתלת נוי ועוד כל מיני רעיונות יפים שאולי הצליחו גידולית אבל לא התקבלו יפה בשוק".

"חשבנו מה לעשות שם התלבטנו לגבי מנגו וליצ'י ואבוקדו ובסוף, סביב שנת 2012 החלטנו להתמקד בענבי מאכל ולצאת לשוק סביב מרץ עוד לפני הערבה והבקעה ויצאנו לדרך שהיתה מלאת תלאות ובעיות גידוליות. צריך להבין שאנחנו בעצם אונסים את הענבים, הופכים להם את העונה. זה לקח בערך 10 שנים עד שהבנו ולמדנו איך לעשות את זה כמו שצריך. גידולית הצלחנו יפה ואנחנו יודעים להביא היום ענבים מוקדמים מאד, שווקית לא מצאנו את עצמנו. ניסינו עם משווק וניסינו בעצמנו. זה לא המריא. לשמחתי לפני כחודשיים נכנסנו לשיתוף פעולה עם ענבי טלי שילוו אותנו בגידול ויקחו אחריות על השווק".

"את ענבי טלי לא צריך להציג והיתרון שלהם ברור מה גם שקיבלנו מהם זני פטנט משוכללים הרבה יותר מזן SBS שאנחנו מגדלים היום. ביחד אנחנו מקווים להגיע ל-20 דונם שיניבו כ-40 טון. אגב הרומן שלנו עם ענבי טלי התחיל מזמן, בזמנו הם לא התלהבו ופתאום לפני כשנה וחצי הם פנו אלינו. נדמה לי שהשינוי אצלם הגיע מזה שנכנסו שחקנים חדשים כמו בננות החוף ורמי לוי והם הבינו שהם צריכים להתרחב על המדף. מבחינתנו זו החלטה אסטרטגית, זה העתיד".

ללמוד לגדל משהו במשך 10 שנים זו חתיכת דבקות במטרה.
"כן, מצד אחד אנחנו כל הזמן מחפשים גידולים חדשים, עשינו נסיונות עם קצח וברוקולי והשנה אני חוזר לעשות פפריקה כמו שלא עשו פה 20 שנה למשל. מצד שני אין לי שום כוונה לגדל משהו שלא מתאים לאזור רק בשביל שלא תהיה חלקה ריקה. לפני 40 שנה עשו פה הרבה טעויות חלקן הגדול מחוסר ידע. החבר'ה היו צעירים, לא ידעו מימינם ומשמאלם ופשוט גידלו דברים שממש לא מתאימים לדרום הגולן. היום אין לי את הפריבילגיה לטעות כמוהם. תגיד לי שנשירים זה הכי טוב בעולם, אני לא נוטע עץ אחד כי אני יודע שאין לי את המנות קור הנדרשות".

"אתן לך דוגמה. יש לנו חלקה שעומדת ריקה בעין סעיד. ביקשנו מדר' נתיב רוטברט מהיחידה לחדשנות וחקלאות לעשות לנו סקר קרקע כדי להבין למה היא מתאימה. יש אמצעים לבדוק מראש הרבה יותר נתונים ואם החלקה לא תתאים אני אעדיף להשאיר אותה ריקה ולעשות שם חיטה עד עולם ולא להכנס להרפתקאות חסרות סיכוי. בהקשר הזה אני מצפה מהיחידה לעזור לנו עם גידולים חדשים שיביאו לידי ביטוי את היתרונות היחסיים של כל משק בגולן".

לאן אתה רואה את חקלאות מבוא חמה הולכת בעתיד?
"לחזות עתידות זה דבר קשה במיוחד בענף החקלאות. אני לא מסתכל על שנה אחת טובה יותר או פחות אי אפשר לעבוד ככה. קח למשל את הכותנה שקיבלה מחירים בשמים ב21 ורצנו לעשות 250 דונם ב22 והמחירים צללו. הכותנה שלי עוד במחסנים מחכה לרגע שלה ואולי גם תקבל מחיר טוב אבל בינתיים לא רואים כסף. השנה כבר לא עשיתי".

"אני יוצא מנקודת הנחה שכל השוק יפתח ליבוא ועדיין אני רואה שיש פירות שהלקוחות מעדיפים תוצרת הארץ כמו בענבים למשל. בשקד הם אדישים למקור הפרי ובשום זה בכלל לא עובד ובאמת הענף מחוסל. אין מה להשוות את השום הישראלי שלנו למה שמגיע מסין. השום שלנו הרבה יותר ריחני ועז טעם. אם פעם היו קונים זר שום ותולים לייבוש במטבח אז היום הלקוח הממוצע מעדיף את הרשת עם ארבעת הראשים הלבנים. זה נקי, מסודר ולא מלכלך את הבית".

"תראה אין לי בעיה עם הרפורמה, ואני אומר את זה כחקלאי, אבל בשני תנאים. הראשון שיתנו לנו משחק הוגן מול המתחרים בחו"ל שלא משלמים על מים ואין להם חובת פנסיה לעובדים זרים למשל. והשני שהרפורמה תגיע לצרכן הסופי. הרי בסוף לקמעונים יש יותר כוח מאיתנו וכשהם מביאים קונטיינר עגבניות כי המחיר בארץ גבוה המחיר על המדף לא יורד. הרווח שלהם גדל וכל הדבר הזה לא מתגלגל לצרכן".

"הנה עכשיו מחירי הבצל באירופה בשמים, באנגליה לא נותנים לך לקנות יותר מעגבניה אחת בכל פעם וטורקיה עצרה את היצוא אחרי רעידת האדמה אז גם אם נרצה להביא לא יהיה מי שיתן לנו ככה שלא הייתי מוותר בקלות על החקלאות הישראלית. זה אולי נראה כמו סיפור של כמה אלפים בודדים של חקלאים שיתפרנסו כן או לא אבל בוא לא נשכח שחוץ מאותם אלפי חקלאים יש עשרות אלפים שמתפרנסים מסביב. יש פועלים ונהגים וסוחרים וחברות דשנים והדברה מעגל שלם שנמצא בסכנה. בציבוריות הישראלית עוד יש ערך לחקלאות, אני רק מקווה שזה ישאר ככה ושזה יעלה למעלה למקבלי ההחלטות".