בדיקות קרקע במטעים, במה הן תורמות ולמה לא עושים אותן יותר?

אנו לקראת סוף עונת ההשקיה והדישון ולקראת תחילת הגשמים. ועכשיו זהו זמן מצוין לצאת ולבצע בדיקות קרקע במטע לקראת העונה הבאה. במנגו זו הדרך להכוונת דישון, מהסיבה שבדיקות עלים הן לא דבר פשוט בגידול הזה. אבל בגידולים שכן מתאפשר לבצע בדיקות עלים, בדיקות הקרקע נדחקו הצידה וכמעט לא מבוצעות באופן שוטף.
במטעים בדרך כלל לפני נטיעה או במקרים שיש בעיה,אז מתבצעות בדיקות קרקע, אבל אחרי הנטיעה זה קורה הרבה פחות אם בכלל.

ביצענו השנה לא מעט בדיקות כאלה כחלק מניסויי שדה ותצפיות והמידע שקיבלנו עזר לנו לנתח ולהבין גורמים שלא עלובבדיקות הצמחיות. בחוברות להמלצות דישון במטעים נשירים מרחבי העולם יש דגש לשימוש מושכלבבדיקות קרקע. בלי לדעת מה קורה מתחת לפני השטח קשה יותר להבין את התוצאות שמקבלים בבדיקות העלים.

המידע מבדיקות קרקע מתחלק למספר גורמים ביניהם: רמות החומציות (pH) והמליחות (Ec), ריכוז יוני הנתרן ביחס לסידן ומגנזיום (SAR), אחוז חומר אורגני בקרקע, הרכב מכאני ורטיבות ברוויה וכמובן ריכוז יסודות ההזנה. המאזנים בין כל הגורמים האלה משפיעים ישירות על בריאות הצמח. לחנקן יש שלוש תצורות בהן הוא מסופק בדשנים השונים, ולכל צורה כושר תנועה שונה בקרקע. אוריאה וחנקה נעות טוב בקרקע ואף נוטות להישטף מתחת לבית השורשים במידה ולא מיישמים אותן בצורה נכונה.לאמון מטען חיובי ולכן הוא פחות שטיף ואף עשוי לעודד החמצה של הריזוספירה (סביבת השורש). לזרחן יש מספר תצורות,התלויות ב pH של הקרקע ולא כולן זמינות לצמח, לכן יש קשר בין הזנה אמוניקלית לזמינות זרחן לצמח. ולבסוף אשלגן שהוא יון חיובי הנוטה להיספח ללוחות החרסית בקרקע הטעונים שלילית ולכן זמינותו לצמח תלויה לא רק בריכוזו בקרקע.

הקרקעות בגולן שונות ומשתנות בין האזורים השונים ברמות החרסית, כמות הבזלת בקרקע ואחוז הגיר שלהן. למרות שכל אלה לא משתנים כל כך מהר, יש להם השפעה על זמינות מינרלים. עם ידע מבדיקות קרקע בנוסף לבדיקות עלים, ניתן לאזן את בריאות הקרקע והזנת המטעים בהתאם לתנאים בכל אזור.

בשיתוף: אייל נבו