תוספת דבורי בומבוס לשיפור ההאבקה והעלאת יבולי המנגו

מאת: רפי שטרן, משה עגיב, נורית בר-סיני
מו"פ צפון-מיג"ל

מאמר חשוב זה יתפרסם בגיליון פברואר של עלון הנוטע

נמצא, כי בדומה לגידולי מטע אחרים גם המנגו סובל ממחסור בהאבקה, המהווה שלב קריטי בייצור הפירות. שיפור ההאבקה באמצעות הכנסת דבורי בומבוס למטעים הביא להעלאת הפוריות בכל זני המנגו שנבדקו (קיט, קנט, עומר, נועה, מאיה, שלי ודוד). יתרון נוסף שיש ככל הנראה לדבורי הבומבוס הוא בשיפור ההאבקה הזרה. אמנם עדיין לא הוכחנו זאת באופן ודאי, אך מתוצאות מספר הפירות שהתקבלו בקטיף, גודלם והיעדרם המוחלט של פירות "פרתנוקרפיים" בשורות הבומבוס, ניתן להניח ששיעורי ההאבקה הזרה כאן היו גבוהים משיעורי ההאבקה העצמית בהשוואה לביקורת. לפירות שנוצרים מהאבקה עצמית סיכויי הישרדות נמוכים, ורבים מהשורדים בעלי עובר פגום שמקשה על ההתפתחות התקינה של הפרי. תופעה זו תוארה לראשונה במנגו על ידי פרופ' ארנון דג בישראל, ולאחרונה גם על ידי האוסטרלים. בשני המקרים הראו החוקרים כי לקרבה פיזית של שני זני מנגו שונים השפעה דרמטית על שיעור המכלואים (האבקה זרה) ועל כושר הישרדות הפירות, ומתקבל יחס הפוך בין המרחק מהמפרה ובין שיעור המכלואים והיבול.

בהמשך העבודה נרחיב את בחינת היעילות של דבורי הבומבוס במטעי המנגו באזורי גידול נוספים. כן ננסה למצוא את הצפיפות האופטימלית של מספר הכוורות לדונם ואת אופן הצבתן. בנוסף ננסה לזהות את ההורה המפרה של צאצאי הפירות שיתקבלו ולקשור בין שיעורם לטיפולי הבומבוס.