דבורים והאבקה

מאת: ד"ר נורית אליאש

האבקה, למי אכפת?
להאבקה תפקיד חיוני בשמירה על האיזון הטבעי של מערכות אקולוגיות והיא אבן יסוד בחקלאות, מכיוון שהיא משפיעה באופן קריטי על כמות היבול ואיכותו.

אוקי, אבל הגידולים העיקריים עליהם נסמכת תזונת האדם ממש לא צריכים האבקה…
זה נכון. הגידולים העיקריים בתזונת האדם (אורז, חיטה ותירס), כלל לא צריכים האבקה על מנת לשאת יבול. אבל למלא את הבטן זה לא הכל, ולמרות ערכם הקלורי הגבוה גידולים אלה אינם מספקים את צרכי התזונה המינימלית לאדם, מזון מגוון שהוא המפתח לתזונה בריאה.

מה זה האבקה ומי מאביק?
האבקה היא תהליך בו אבקת פרחים עוברת מהאבקנים הזכריים, לעלי הנקבי, בתוך אותו הפרח (האבקה עצמית) או בין צמחים (האבקה צולבת). האבקה יכולה להתרחש על ידי מים או רוח (כפי שקורה במרבית הצמחים, למשל צמחים ממשפחת הדגניים, כמו חיטה ותירס), או על ידי בעל חיים כגון ציפורים, עטלפים, ופרוקי רגליים כגון חרקים. למעשה, כשליש מהצמחים תלויים בהאבקה על ידי חרקים, ויותר מ-90% מהגידולים האלה מסתמכים על מין אחד בודד: הוא דבורת הדבש המערבית Apis mellifera.

אם נצרף את המספרים, נהוג להגיד שעל כל ביס שלישי עלינו להודות לדבורת הדבש.

והדבורים, כך שמעתי, נעלמות!
ובכן יש מקום לדאגה, אבל בוא נעשה סדר במונחים.

הדבורים אכן בבעייה.
הדבורים מתמודדות בו זמנית עם אתגרים רבים כגון: צמצום שטחים פתוחים (שזה אומר פחות מקורות מזון לכוורת), נזקי ריסוסים (בעיקר בשטחים חקלאיים), מחלות ומזיקים. במקביל לכל אלה, הדבורה מצופה לעבוד בצורה אינטנסיבית, ממש כמו פרה חולבת: לתת עשרות קילוגרמים של דבש בשנה, בנוסף על שירותי האבקה. בעונת הפריחה (למשל שקד, תפוח ואבוקדו..), הכוורות משונעות בכמויות גדולות לאזור מצומצם. פעולה זו גם עלולה להחליש את הדבורים שמאבדות ממספרן בעת השינוע, וכן ניזונות מתזונה מאוד לא מגוונת בתקופת ההאבקה.

כל הבעיות הללו יכולות להוביל לתמותת הכוורת, או לתופעת פחת כוורות, collony losses. קרי, למצב בו הכוורת איננה מתפקדת: לא נותנת יבולי דבש ולא מאביקה כנדרש. ללא ספק, הגורם המרכזי שגורם לפחת הכוורות הוא אקרית הוורואה, Varroa destructor, טפיל שניזון מן הדבורה, מתרבה בתוך תאי הוולד, ומעביר לדבורה וירוסים קטלניים. השילוב בין האקרית והוירוסים הוא זה שמוביל בסופו של דבר לתמותת הכוורת.
ללא טיפול כנגד האקרית, הכוורת תקרוס לכל היותר לאחר שנתיים, והרבה לפני כן, היא כבר תהיה כל כך חלשה שלא תוכל לתת דבש בכמות סבירה או לספק שירותי האבקה יעילים.

חשוב מאוד להפריד בין ״תופעת פחת הכוורות״, שהיא בעייה חקלאית-כלכלית עולמית, לבין תופעת ״העלמות הדבורים״, הנקראת בלעז Colony Collapse Disorder – CCD. תופעת ה- CCD תוארה במספר מדינות בעולם, ולה מאפיינים ייחודיים: דבוראי פותח כוורת ומוצא בה וולד תקין, מלכה מתפקדת ומלאי דבש ואבקה, אך מעט דבורים בוגרות, ללא עדות למחלה. עד היום ישנו ויכוח לגבי הגורם לתופעה זו, וסיבתה לא בוררה עד תום. יחד עם זאת, יש לזכור שזוהי תופעה מינורית, בתוך סך פחת הכוורות העולמי.

במאמר מוסגר לעומת דבורי הדבש, שהן בעל חיים חקלאי לכל דבר, מאביקים אחרים וחרקים בכלל נמצאים בירידה מתמדת במגוון ובכמות, מסיבות דומות. רבים מהחרקים הללו אחראים על האבקה של מיני צמחים שבלעדי המאביקים שלהם יעלמו מן העולם. כמו כן, רבים ממאביקי הבר (שאינם מנוהלים על ידי בני האדם), מספקים גם הם שירותי האבקה לגידולים חקלאיים, בצורה משלימה לדבורי הדבש. שירותים אלה נקראים ״שירותי מערכת״, ואלו נפגעים גם כן מהירידה במגוון ועושר מאביקי הבר. בארץ, רק לסבר את האוזן, תוארו כ -1,100 מינים של דבורי בר (ורק מין אחד של דבורת דבש!)

אז איך אפשר לעזור לדבורים ולשאר המאביקים?

• שמירה על השטחים הפתוחים.
• הפחתת נזקי ריסוס: נעדיף חומרים פחות רעילים ונרסס במועדים בהן הדבורים לא פעילות (בלילה).
• נטיעת צמחים צופניים בשטחים החקלאיים ובגינות. לגיוון תזונת הדבורה (צוף ואבקה). אפשר למצוא רשימה באתר קקל.
• שמירה על תקשורת בין הדבוראי והחקלאי (מקבל שירותי ההאבקה), בנוגע למועדי ריסוס, בריאות וחוזק הכוורת במטע.
• תמיכה בדבוראים המקומיים – נקנה דבש איכותי ישראלי!
• העלאת המודעות לחשיבותן של דבורים ומאביקים אחרים למערכת האקולוגית ולתזונת האדם (כמו מאמרים כאלה 🙂

ליצירת קשר:
ד"ר נורית אליאש, חוקרת בריאות דבורת הדבש ופתרונות ברי קיימא להדברת אקרית הוורואה, מכון שמיר למחקר
טלפון: 054-7401911
מייל: nurite@gri.org.il