חיפוי קרקע וגידולי כיסוי

מאת: נתיב רוטברט, Nativ@gri.org.il

מדי שנה אובדות ללא שוב, כמויות גדולות של קרקע פורייה, לעיתים, כך שלא ניתן לגדל עליהן גידולים. רוח או גשם ונגר עילי מניעים את תהליך הסחיפה של הקרקעות ביחס לאורך ושיפוע המדרון, ותכונות הקרקע גורמות לכך שהקרקעות נסחפות ונעלמות[1]. לדוגמא, סחיפת אדמה בעובי של מילימטר אחד בלבד מביא להפחתה של קילו ביבול החיטה שניתן לגדל בדונם קרקע מדי שנה.

במערכת טבעית תהלך סחף קרקע מתקיים אך בקצב נמוך מאוד כיוון שהקרקע מכוסה בצמחייה או שאריות צמחייה שהתייבשה ואינה חשופה. הגישה החקלאית המקובלת בעשרות השנים האחרונות הייתה ל"השאיר נקי" בין שורות הגידולים. הסרת העשבים, בעקירה מוחלטת או בשימוש אינטנסיבי בחומרי הדברה, גורמת לאובדן קרקעות, סחף מוגבר של הקרקע והגדלת כמויות מי הנגר שזורמים על פני השטחים החקלאיים במקום לחלחל לאדמה.

פתרון לבעיית סחף אדמה הוא חיפוי הקרקע על ידי גידולי כיסוי.

לחיפוי הקרקע על ידיד גידולי כיסוי מספר יתרונות:

1. מיתון תנאי אקלים: באמצעות הבידוד של שכבת החיפוי מתמתנת הטמפרטורה בקרקע (מחום ומקור). כתוצאה מכך שורשי הצמחים מוגנים וגדלים בקצב מהיר.
2. חיסכון במים:חיפוי הקרקע מאפשר הפחתת צריכת המים. החיפוי מהווה שכבה המונעת מהמים להתאייד. כמו כן, החיפוי עוזר למנוע מקרני השמש לפגוע באדמה וכתוצאה מכך הטמפרטורה יורדת ופחות מים מתאיידים.
3. הקטנת סחף/נגר עילי: שכבת החיפוי משמשת ככרית עליה נוחתים משקעים. גם מטחי גשם כבדים, “יתרככו” תוך כדי המעבר בשכבת החיפוי. ריכוך זה יגדיל את יכולת הספיגה של האדמה וימנע היווצרות של ערוצי זרימה עילית הפוגעים במרקם הקרקע ובבתי השורשים של הצמחים.חיפוי צמחי מלא של פני הקרקע מקטין ב90% את כמות הגשם השנתית שהופכת לנגר וזורמת הלאה מהשטח החקלאי[2], [3].
4. שיפור מבנה הקרקע ומניעת הידוקה: שכבת חיפוי מהווה “בולם זעזועים” טבעי המקטין את הנזק הנגרם לאדמה כתוצאה מלחצים מכאניים (הליכה, נסיעה) ואקלימיים (סדקי יובש, חציבת ערוצי גשם). קרקע לא מהודקת מאפשרת חילחול טוב יותר ואיוורור החיוני להתפתחות בריאה של השורשים.בסקרים ובניסיונות נמצא כי צימוח השורשים בשכבות העליונות של הקרקע היה טוב יותר תחת החיפוי[4].
5. מניעת עשביה: באמצעות חיפוי בקרקע יש פחות עשבים שוטים וצמחיית פרא הדורשים טיפול ותמנע צורך השימוש בחומרי הדברת עשבים. גידול הכיסוי עוזר בכך שהוא יוצר תחרות נוספת, ולמעשה מתחרה עם העשבים ׳הרעים׳ שבחלקה.
6. העשרת הקרקע בחומרים חיוניים: באמצעות חיפוי בקרקע מתרחש תהליך של פירוק חומרים אורגניים לתוך הקרקע, והעשרת הקרקע במינרליםכולל פחמן וחנקן.כתוצאה מהחיפוי, הלחות באדמה גבוהה יותר ומאפשרת לחומרי המזון בתמיסת הקרקע להיות זמינים יותר לצמחים.

לכיסוי הקרקע שתי גישות. הראשונה לאפשר לצמחייה העשבונית המקומית לצמוח מתחת לעצי המטע ולווסת את גדילתה על ידי כיסוח או רמיסה לפי הצורך. והשנייה זריעת "גידולי כיסוי", לרוב דגן או קטנית למטרות רווח או רק כדי לחפות את הקרקע ולתמוך בגידול המרכזי[5]. לפעמים החקלאי משתמש בשילוב של השיטות ונותן גם לעשבים לצמוח במקביל לגידול הכיסוי. כך או כך, הוא משיג חיפוי קרקע.

למידע נוסף:
[1] ג. גוטמן, ב. יעקבי, ד. לסקה, ר. זיינדברג, and ג. אשל, “אבדן קרקע חקלאית-עידוד לשימור המשאב הציבורי באמצעות תמריצים,” 2017.
[2] מ. מ. ח. ל. ועמוס בן-חור לאדו טנאו לייב וערב, “מניעת נגר עילי וסחף קרקע באמצעות שימוש ברסק גזם לחיפוי הקרקע,” אקולוגיה וסביבה, vol. 3, pp. 202–209, 2011.
[3] ר. אגוזי, ג. אשל, and א. פרומן, “השפעת חיפוי קרקע על היווצרות נגר עילי בפרדסים,” עלון הנוטע, vol. 70, no. November, pp. 32–36, 2015.
[4] ג. אשלet al., “גידולי כיסוי בתפוחי-אדמה כאמצעי לשימור קרקע מים וסביבה,” שדה וירק, pp. 44–50, 2014.
[5] רואי בן דודet al., “און צימוח ראשוני והשפעתו על יבול ועשבייה בממשק אי-פליחה משולב של דגני חורף,” 2017.