קדם 2000 – הפלא השמיני

לא צריך להיסחף עם סופרלטיבים כמו הפלא השמיני אבל קדם 2000 היא בהחלט פלא גולני ששווה להכיר. לקוראים הקיבוצניקים זה ישמע אולי טריוויאלי אבל שותפות של שלושה מושבניקים שמחזיקה מעמד מעל 30 שנה והם עדיין מדברים אחד עם השני זו תופעה נדירה. מאד.

איציק בלסלבג, בולי ביטרמן ויוסי נאמן, שלושה ממייסדי אבני איתן התחברו עוד בשנת 1987 כשכל אחד מהם מביא אל השותפות את המומחיות שלו. איציק במסגריה, יוסי במטע ובולי בבית האריזה וברפת. כל אחת משלושת הרגליים היא סיפור בפני עצמו.

אף אחד משלושת השותפים הוא לא דברן גדול ולכן כדי להבין איך האופרציה הזאת עובדת אני משוחח עם נתנאל הבן של בולי שגם הוא גר באבני איתן והצטרף לעסק לפני מספר שנים. "הסיפור של קדם מתחיל אי שם בשנות ה-80. השלישיה התחברה ועברה הרבה מאד גלגולים. הם גידלו פרחים ועגבניות, בצל רגיל ובצל לזרעים ובמקביל פיתחו את המטע והמסגריה בצד גידול טבעי של הרפת. הרוב הלך על מי מנוחות עד החורף הגדול של 91. כזכור כמעט כל הרפתות בנוב התמוטטו והמסגריה זכתה במכרז להקים אותן מחדש. זה היה פרויקט ענק שהרים אותנו גבוה לליגה של הגדולים ומאז אפשר לומר שהמסגריה שלנו היא מהמובילות בהקמת רפתות ומבנים חקלאיים, עם רפתות מנצר סירני בדרום ועד ניר עציון, רמות מנשה וגזית".

"במקביל ומתוך הבנה שכדי לשרוד בחקלאות חייבים להיות גדולים וחזקים הגדלנו את הרפת והפכנו אותה למשותפת. היום הרפת מאגדת תחתיה 7 משקים מאבני איתן עם 5.2 מיליון ליטר, 540 חולבות וכ-400 עגלות כאשר אני ואבא שלי אחראים על הניהול והתפעול. על הרגל האחרונה, כאמור, אחראי יוסי שמגדל כ-800 דונם אפרסק, נקטרינה, משמש, שזיף ואגס. גם המטע התחיל מ10 דונם בשותפות שלו ושל אבא שלי וב"ה גדל והתפתח ובנינו גם בית אריזה שתומך במטע מהצד השיווקי ומוציא לשוק כ-2,000 טון בעונה".

בתזמון קוסמי נכנס אל המשרד בבית האריזה, שם אנחנו יושבים, יוסי נאמן ואני מנצל את ההזדמנות ושואל אותו מה הסוד? "וואלה לא יודע מה הסוד אבל תן לי לספר לך סיפור קטן.

בשנת 81 שלמה טסלר מנוב לוקח אותי ליום פתוח בחוות מתתיהו בברעם. פוגשים שם את הטכנאי שאומר לנו בואו אתם חייבים לראות פה משהו ומראה לנו נקטרינה צהובה בשם פנטזיה. זה היה פלא גדול אז, פרי שלא הכירו בארץ ובטח לא בגולן שאז גידלו פה רק תפוחים ושזיפים. לזכותו של טסלר יאמר שהוא מיד נדלק ואמר לי לך מהר תעשה מזה מטע. הייתי אז ילד טוב והזמנתי סוקר קרקעות של הסוכנות, הגיע לשטח, בדק את החלקה ופסל אותה. אמר שהיא לא מתאימה לגידול נשירים. לא התייאשתי והתייעצתי עם מדריך הנשירים הארצי שאמר לי וואלה צריך לנסות. טסלר עשה שתילים, נטעתי את המטע וחיכינו לקטיף".

"בשנה השניה הגיע לפה אריה זרם ז"ל שהיה גם הוא מדריך. הוא יוצא מהאוטו ואומר מי זה האידיוט שעשה בגולן מטע נקטרינות? לא יצא מזה כלום! אני כל כך נעלבתי שפשוט עליתי על הטרקטור ונסעתי הביתה. שנה לאחר מכן הוא ביקר אותנו בקטיף וכל כך התלהב. שמע, הוא אמר לי, אני אמליץ לכולם פה לנטוע יש פה תנאים נהדרים לנקטרינות. אבל שנה שעברה קראת לי אידיוט שאלתי אותו, נו אז קראתי לך אידיוט, הוא ענה, מה אתה מתרגש? בכל מקרה מאותם 4.5 דונם נקטרינה גדלנו ל-800 ואני יכול לומר בצנעה שאני וטסלר הראשונים שעשינו נקטרינה ואפרסק בגולן. השאר כמאמר הקלישאה, היסטוריה".

מה לגבי דור העתיד?

"הצד המשפחתי מאד חזק אצלנו", נתנאל ממשיך ומספר, "עם איציק במסגריה עובדים הבן שלו אורי שאחראי על תכנון המבנים והחתן רועי שהוא מנהל העבודה בשטח, עם יוסי במטע עובד החתן אביחי ואני ואבא שלי בבית אריזה וברפת. בחופשים מגיעים גם הנכדים ונותנים כתף בבית אריזה ובמטע, זו עזרה משמעותית שאנחנו גם רואים בה כמובן ערך חינוכי והשקעה לעתיד. בסך הכל מועסקים בקדם באופן קבוע כ-30 שכירים ועוד קבוצות קבלניות בעונה לפי הצורך".

מה הם האתגרים איתם אתם מתמודדים?

"האתגר הראשון שממש מאיים על הענף הוא כוח אדם. יש מצוקת פועלים ברורה ומיידית. זה במטע, בבית האריזה וברפת. קשה להשיג פועלים והבעיה הזאת רק תלך ותחמיר מה שאומר שאנחנו עם הפנים לאוטומציה ומיכון. בכל מקום שאנחנו יכולים אנחנו משקיעים בזה. אסף משה מאבני איתן בנה לנו רובוט שמסדר נספקים בקרטונים של הפרי, יש לנו ממשטח רובוטי, ברפת הכנסנו עכשיו רובוט הזנה ליונקיה שגם חוסך כוח אדם וגם נותן מענה תזונתי טוב יותר. במטע אנחנו עוברים לאט לאט לקיר פירותי ובמקביל עובדים כבר עם 3 במות קטיף. אלו השקעות אדירות שמבחינה כלכלית לא יחזירו את עצמן אבל על רקע מצוקת הידיים העובדות אין ברירה ומשק שרוצה להמשיך להתקיים חייב לשנות את הכוון ולשאוף למקום הזה כמה שיותר מהר".

ובכל זאת בוא תעשה מאמץ להסביר לי איך השותפות הזאת מתקיימת ומשגגת כל כך הרבה שנים?

חבר שלי למד הנדסת תעשייה וניהול ובא לעשות עלינו עבודה במסגרת אחד מהקורסים. אחרי מחקר מעמיק הוא הגיע למסקנה שקדם 2000 זה כשלון עסקי מוחלט. באמת שאין לי מושג איך השותפות הזאת מצליחה אבל עם התוצאות אי אפשר להתווכח. אם אני צריך בכל זאת לנסות לנסח משהו אז נראה לי שהסוד הוא קודם כל חברות עמוקה ואמון מלא בין השותפים, כל אחד בא בבוקר לעבוד ולא מחפש מה שהשני עשה או לא עשה, סומכים אחד על השני מלאאגב לפני כמה שנים אשתו של יוסי ערכה ספר שמספר את הסיפור של השותפות הזאת. היא ראיינה את שלושתם והם כולם הסכימו שהסוד האמיתי הוא שהנשים לא מתערבות בעסקים אבל לא שמעת את זה ממני".

איפה תהיו בעוד עשור?

"שאלה טובה שקשה לי לענות עליה אבל אני יודע שלסבתא שלי במושב שפיר היו 5 חולבות, כשאבא שלי הגיע לאבני איתן היו לו 50 חולבות, היום יש פה רפת משותפת ל-7 משקים עם 540 חולבות. התוכנית היא להמשיך את הסדרה החשבונית הזאת גם הלאה. תעשה לבד את החשבון".

_{איתמר גור}