באמצע מישור הבזלת שמתחת למושב שעל, בין עדר כבשים מנומנם למטעי הנשירים מתגלה לי מתחם…

גבעת יואב הירוקה
פכפוך מים שקט ומרגיע מקבל את פני בחממה ההידרופונית של 'עלים בגבעה'. החממה נראית כמו תצלום מקטלוג הולנדי, נקיה עד רמת הבדל ומסודרת כמו בה"ד 1 בימיו היפים של הרס"ר טאיטו עד שפתאום אני מרגיש לא נעים שהכנסתי בוץ ולא החלפתי לנעלי בית בכניסה. שורות שורות של גידולי עלים בצבעים שונים ובאחידות מופלאה מסודרים בתעלות מים לבנות לפי תאריכי השתילה השונים. הכל מלבלב וחיוני ועושה חשק ללעוס.
היזמית של המיזם המיוחד הזה היא מיכל אלטמן מגבעת יואב ומי שמנהל את החממה בפועל הוא ערן גת, עד לא מזמן רפתן במשרה מלאה שבמשך 20 שנה בוסס בבוץ ותפעל המלטות קשות ועכשיו מלטף עלים להנאתו ומספר בהתלהבות על בקצ'וי וחסת חמאה. "לפני יותר משנה הייתי בין עבודות כשמיכל ועמי פרחי מכפר חרוב פנו והציעו לי להקים חממה הידרופונית. עד לאותו רגע לא גידלתי כלום בחיים שלי, לא ידעתי מה זה ואיך עושים את זה אבל הם התעקשו ומהר מאד נפלתי גם אני באהבה הזאת".
יצרנו קשר עם חברת טאפקיט שמקימה חממות הידרופוניות והתחלנו בתכנון. ההקמה היא למעשה קיט מוכן שהחברה מביאה ומקימה, זה החלק הקל. האתגר מתחיל בשלב הגידול. גם כאן טאפקיט עוזרת ומלווה, יש להם אגרונום שזמין לי 24 שעות ועונה לכל שאלה במהירות ויעילות. הכלל הראשון שלי הוא סדר ונקיון. אני מגדל פה אוכל שמגיע בסוף לשולחן של הלקוחות ולכן המקום חייב להראות כמו בית מרקחת. בשבילי שבאתי מעולם הרפת זה היה מהפך מחשבתי אבל עשיתי אותו בשמחה. היום אני חוזר הביתה בלי ריח של זבל ובלי בוץ בנעליים ותראה מה זה, אני עדיין חקלאי".

אני רואה פה מגוון של גידולי עלים. למה לא להתרכז במין אחד או שניים וללכת עליהם בכל הכוח?
ביוני שעבר, לפני השתילה הראשונה, הלכתי עם האגרונום של טאפקיט לבחור מה לשתול. הסתובבתי בחממות של משתלת המקור כמו ילד בלונה פארק רציתי לקחת משם הכל אבל הוא הרגיע אותי ובאמת הציע שאתחיל לאט עד שאלמד את התחום. כמובן שלא הקשבתי לו. ההתחלה היתה מאד אינטנסיבית אבל בדיעבד אני שמח שהתחלתי ככה בכל הכח. אני נמצא כאן גם בשביל הנשמה ולא מעניין אותי לגדל חסה ערבית כמו כולם. אני רוצה לגדל דברים מיוחדים. עלים שלא מוצאים בכל מקום. זה מה שמדליק אותי ונותן לי את הכח לקום כל בוקר לעבודה כאן. הידיעה שתושבי הגולן והסביבה מגלים בזכותי טעמים חדשים".
איך משווקים תוצרת רגישה כזאת?
"קודם כל עלים שגדלים הידרופונית לא כל כך רגישים ויכולים להחזיק כמעט שבועיים במקרר בבית. בשווק אני מתחלק עם מיכל. אני אחראי על השווק הסיטונאי והיא על השווק הישיר. מה שעשיתי היה מאד פשוט. לקחתי ארגז עם עלים שונים, נכנסתי לכל המסעדות בסביבה ואמרתי להם קחו תנסו. אם יהיה טוב זה הטלפון שלי. לשמחתי אני מצליח לגדל פה מוצרים באיכות מעולה והמסעדנים יודעים להעריך את זה ועברו לעבוד רק איתי. יותר מזה, אני מגדל בהתאם לדרישות שלהם. אם למשל מסעדת 1910 בדגניה מעדיפים עלים בגודל מסויים אני כאן בשביל לתת להם שירות וזה מה שהם יקבלו".
בסוף זה חצי דונם של חממה, כמה זה רווחי?
הכל עניין של ניצול נכון של השטח. בחצי דונם הזה יש 22 אלף חורים. המים והדשנים והמינרלים שאני מכניס למים זורמים בכל מקרה בתעלות אז המטרה שלי היא לנצל את מקסימום החורים שעומדים לרשותי. חילקתי את החממה ל-4 אזורי גידול כך שיש לי קטיף בכל שבוע במהלך החודש. בהתנהלות ובחירה נכונה של הגידולים ומועדי הקטיף אני מצליח לספק סחורה איכותית באופן שוטף לאורך כל העונה במחזורי גידול מאד מהירים בין 10 ל24 יום. יש פה רוקט, טימין, תרד, סלנובה, עלי סלרי וחסה בונרדה שמתאימה במיוחד להמבורגרים למה היא גם קרנצ'ית וגם מצטלמת נהדר לאינסטגרם. רציני לגמרי, היום אוכלים עם העיניים".
כמה תאילנדים אתה מעסיק פה?
"שום תאילנדים, ערן מגחך, כל העסק בנוי על עובד וחצי ותגבורת של פנסיונרים ובני נוער מידי פעם כשיש לחץ. שלושת הבנות שלי מתגייסות תמיד בימי קטיף ואריזה, הקטנה בת 12 אלופת האריזות היא היחידה שאני מרשה לה להכנס לחדר אריזה. גם הבנים של מיכל עובדים פה ובחופשים עומדים נערות ונערים פה בתור כדי לעבוד. הגעתי למצב שאני יכול לצאת לספק תוצרת למסעדות והבנות נשארות פה לבד. כשאני חוזר הכל פיקס כמו שלימדתי אותן. זה תענוג שאין כמוהו".
את השווק הישיר של עלים בגבעה עושה מיכל אלטמן שכאמור החממה נמצאת במשק של הוריה מאחורי משתלת נעמי המוכרת. "גם אני כמו ערן לא הכרתי את ההידרופוניקה. עמי בן הזוג שלי התעסק עם זה בחצר עם גיגיות ומידי פעם היה מביא עלים הביתה. אני אמנם מאד אוהבת לאכול עלים אבל לא חשבתי לגדל, הספיק לי לנהל את המשתלה ואת החברת גינון שלי. באחת ההזדמנויות עמי גרר אותי לחממה הידרופונית בקיבוץ חניתה. ראיתי שהכל ירוק ונקי, יצאתי מאוהבת בטירוף ואמרתי לעמי שאני מרגישה בבטן שזה הדבר וקדימה לעבודה. עשינו תוכנית עסקית ויצאנו לדרך. היום אחרי כעשרה חודשים של פעילות אני חושבת שעמדנו ביעדים של עצמנו".
"ערן מגדל בחסד ומשווק מוכשר ואני עושה את השווק הישיר בגולן ובעמק הירדן. השיטה מאד פשוטה. בימי שלישי אני מפרסמת ברשימת תפוצה בוואצאפ מה יש השבוע עם טופס הזמנה מקוון ובחמישי אחה"צ מניחה ביישוב במרפסת של אחד הבתים ואנשים באים לקחת. הסל משתנה לפי העונה ולפי מה שיש לנו. אנחנו שואפים לגוון את הסל להביא דברים מיוחדים וגם מקבלים משוב מהלקוחות שרוצים דברים מיוחדים".

איך מתפתחים עם זה הלאה?
"מי אמר שצריך לגדול"? מיכל מטילה ספק ביסודות הכלכלה, "העסק עובד יפה ואנחנו מגיעים למוצר מאד איכותי. מבחינתי לשמור על הקיים זה מצויין. מה שכן הייתי שמחה לשתף פעולה עם מגדלים אחרים שמגדלים מוצרים אחרים לעזור אחד לשני להגדיל את הסל. עושה לי טוב על הנשמה שאנשים נהנים מהגידולים שלנו. יש לי משתלת נוי וחברת גינון על הראש ככה שזה מספיק לי".
גם ערן מסכים לגישה של מיכל. "הביקושים לגידולים האלה גבוהים מאד אבל קודם אני רוצה לראות שאנחנו גומרים שנה של פעילות בצורה טובה. למגדלים אחרים אני מציע לבדוק ולהכנס לתחום. יש מקום לכולם ואם נשכיל לשתף פעולה ולעזור אחד לשני יש לנו הזדמנות להפוך את הגולן למעצמת הידרופוניקה".
לטופס הזמנת עלים בגבעה לחצו כאן…
This Post Has 0 Comments