באמצע מישור הבזלת שמתחת למושב שעל, בין עדר כבשים מנומנם למטעי הנשירים מתגלה לי מתחם…
ייצור שמנים אתריים בישראל
מאת: דר' נתיב דודאי
צמחים ארומטיים, או “צמחי תבלין ובושם”, מכילים חומרים נדיפים אשר מקנים להם את הארומה הייחודית שלהם. תערובת החומרים הנדיפים בצמח מכונה גם “שמן אתרי”. הפקת השמן האתרי מן הצמח יכולה להתבצע בשיטות שונות, כאשר השיטה הנפוצה ביותר היא זיקוק בקיטור (אדי מים). שימוש בשמן אתרי קיים כבר מקדמת דנא, ולאורך ההיסטוריה תהליך ההפקה התפתח והשתפר. כיום מפיקים שמן אתרי איכותי בדרך כלל באמצעות זיקוק בקיטור. היקף הסחר בשמנים אתריים בעולם מוערך בכ- 7 מיליארד דולר בשנה. השמנים האתריים משמשים בעיקר להקניית טעם וריח בתעשיות הבשמים, התמרוקים והמזון.
בשנים האחרונות חלה עלייה מתמדת בשימוש בשמנים אתריים ברפואה המשלימה, בעיקר בענף הארומתרפיה, בהתבסס על הפעילות הביולוגית והרפואית המיוחסת להם. בתעשייה מקובל מאוד להשתמש במקטעים של השמן האתרי, שמתקבלים על ידי עיבוד נוסף, בתהליך הנקרא “זיקוק מקטעים” (בדומה לנפט גולמי). ואילו בארומתרפיה נהוג להשתמש בשמן הגולמי בלבד.
בשל האיכות הייחודית והכמויות הקטנות יחסית הנמכרות לצרכן, מחירי השמנים האתריים בשוק הארומתרפיה גבוהים בהשוואה לאלה הנמכרים למפעלי תעשייה. בארה”ב מצוי השוק הגדול ביותר של שמנים אתריים המיועדים לארומתרפיה והוא מוערך שם בכחצי מיליארד דולר בשנה.
בעבר נערך בישראל פיתוח והחל גידול להפקת שמנים אתריים ליצוא. המיזם התבסס על מערכת ה”מפעלים האזוריים”, במסגרתם הוקמו מפעלי חלוץ, גודלו אלפי דונמים ויוצאו שמנים אתריים לחו”ל. הענף גווע בעיקר בשל התנאים הכלכליים שנוצרו בסוף שנות השמונים, כאשר המפעלים האזוריים נקלעו לקשיים וחובות. בינתיים עברו עשרים שנה ויש לבחון מחדש את היתכנות הענף, לאור התנאים החדשים שנוצרו בארץ ובעולם. לשם כך, יזמנו הקמת משקים חקלאיים בארץ, בהם מגדלים צמחים ארומטיים ומפיקים שמנים אתריים, תוך המשך המחקר והליווי המקצועי של היחידה לצמחי תבלין ובושם בנווה יער.
למאמר המלא באתר העמותה הישראלית לצמחי מרפא לחצו כאן…
This Post Has 0 Comments