בדיקת יעילות חומרים כנגד פסילת האגס

אביטל כיטוב, רכזת הגנת הצומח, היחידה לחקלאות וחדשנות גולן, דוד כהן-קלס, מדריך הגנת הצומח בראשית, כרמית סופר-ארד, מדריכת הגנת הצומח גליל-גולן, שה"מ, משרד החקלאות

הרקע לבדיקה

פסילת האגס (Cacopsylla bidens) היא מזיק המפתח בגידול האגס המסחרי באירופה ובארצות אגן הים התיכון. במחזור החיים של הפסילה ניתן למצוא : ביצה, 5 דרגות נימפה ובוגר כאשר הנזק העיקרי לאגס נגרם ע"י הנימפה, אשר בתהליך מציצת מוהל השיפה מפרישה טל דבש עליו מתפתחת פייחת. פייחת קשה בעלווה ובענפים גורמת לפגיעה בתהליכי ההטמעה והנשימה של העץ, לצריבות בעלים, להתייבשותם, לנשירתם וכתוצאה מכך להחלשה כללית של העץ. פייחת על הפרי פוסלת אותו לשיווק בשל כתמים וצריבות. כמו כן, מיני פסילה המצויים על האגס עלולים להוות גם נשאים לווירוסים וחיידקים הגורמים למחלות קשות,  לדוגמת פסילת האגס ממין  Cacopsylla pruni, אשר אינה נמצאת בישראל ידועה כוקטור למחלת הפיטופלסמה בגלעיניים באירופה מתחילת שנות ה-2000. כמו כן, כיום נבחנת האפשרות במעבדתה של ד"ר רקפת שרון ממו"פ צפון, כי פסילת האגס ממין Cacopsylla bidens מהווה וקטור למחלת הפיטופלסמה הגורמת להתנוונות בגלעיניים.

במהלך החורף, בעת תרדמת העצים, הפסילה מטילה צברי ביצים בעיקר בבסיסי דורבנות הפרי. עם  התעוררות הפקעים והתארכותם יכנסו הנימפות שבקעו אל האיברים הירוקים של הצימוחים החדשים ויסתתרו ביניהם. שלב זה הוא קשה הדברה במיוחד בשל המסתור של הנימפות, בשל כך, בעבודות רבות הראו כי יש חשיבות רבה להדברת הביצים וטיפול חורפי טרם הבקיעה (איור 1).

הקושי בהדברת הפסילה, שמתבטא בכמות הטיפולים השנתית הגדולה ביותר והיקרה בארסנל הטיפולים הכולל בגידול מטע אגס, נובע משני יתרונות הייחודיים למזיק זה:

1. מחזור חיים מתוזמן עם פנולוגית העץ ללא תרדמה רבייתית.
2. פוליפניזם- לדרגה הבוגרת שלושה מופעים שונים כתוצאה מתנאי סביבה משתנים עונתית.

שימושים רבים ולעיתים מופרזים בתכשירי הדברה כנגד פסילת האגס יצרו לחץ סלקציה גדול ותכשירים שהראו יעילות בעבר, אינם יעילים כיום על אף שימוש חוזר והגברת מינונים. מתוך כך נולד הצורך לחזור ולבדוק את רמת יעילותם של תכשירי הדברה נפוצים כנגד ביצי הפסילה

מתוך רצון לבדוק אילו מהחומרים כנגד ביצי הפסילה יעילים יותר מאחרים ומתוך תחושת חובה לוודא שלא נוצרה עמידות כנגד חלקם, התבצעה תצפית במעבדות מכון שמיר למחקר בהובלת הצוות המקצועי באזור דוד קלס, מדריך הגנת הצומח של בראשית, כרמית סופר ארד, מדריכת הגנת הצומח של שה"ם ואביטל כיטוב, רכזת הגנת הצומח של היחידה לחקלאות וחדשנות גולן.

מהלך העבודה

בעבודה זו בדקנו את יעילותם של שלושה מתכשירי ההדברה הנפוצים נגד ביצי פסילת האגס: קורמורן (ACETAMIPRID + NOVALURON), אינסיגר (FENOXYCARB)  ואינדיגו (SPIRODICLOFEN).  על מנת לבדוק את יעילות התכשירים על רקע 2 מטעים שונים, בזמנים שונים בחורף,  ערכנו 2 תצפיות:

1. בתאריך ה-3/3/2022 הובאו למעבדה כ-50 ענפונים ממטע מרום גולן וממטע רמת מגשימים מהזן ספדונה עליהם נמצאו ביצים בעין בלתי מזוינת. הביצים נספרו תחת בינוקולר במעבדה ("ספירת אפס"), כ-10 ענפונים הוטבלו 3 פעמים (במינונים התואמים את הנחיות התווית), באחד משלושת החומרים: קורמורן, אינדיגו ואינסיגר. לאחר החשיפה לחומרי ההדברה הענפונים עמדו במצע לח בחדר גידול (25 מעלות) למשך שבוע וחצי. בתאריך ה-14.3 נספרו ביצים תקינות ושאינן תקינות ומתוכן חושב אחוז הבקיעה, ראו איור 2.
2. כחודש לאחר מכן, בתאריך ה-31/3/2022 הובאו למעבדה בשנית ענפונים ממטע מרום גולן (ספדונה) עם ביצים. שוב התבצעה ספירת אפס ואז טבילה בשלושת חומרי ההדברה (אינסיגר, אינדיגו, קורמורן) ולאחר החשיפה לחומרי ההדברה הענפונים עמדו באדמה לחה בקופסאות מוגנות בטמפרטורת החדר למשך שבוע. בתאריך 7.4.22 נספרו ביצים תקינות ושאינן תקינות ומתוכן חושב אחוז הבקיעה.

תוצאות

כפי שניתן לראות באיור 3, אחוז הבקיעה שבוע לאחר חשיפת הביצים לקורמורן היה נמוך יותר באופן מובהק מקבוצת הביקורת, שלא נחשפה לחומרים כלל. גם טיפול באינדיגו ובאינסיגר הביא לירידה באחוזי הבקיעה, באינסיגר נרשם אחוז בקיעה נמוך מ-15% אולם ביחד לקבוצת הביקורת ההפרשים אינם מובהקים. במטע רמת מגשימים (איור 4) קבוצת הביקורת רשמה את אחוז הבקיעה הגבוה ביותר, שלושת החומרים הביאו לירידה באחוזי הבקיעה אולם ללא הבדלים ביניהם וללא הבדלים מובהקים כנגד קבוצת הביקורת.

איור 3: אחוזי הבקיעה של פסילת האגס כתלות בסוג החומר אליו נחשפו הביצים. דוגמאות הגיעו ממטע מרום גולן (3.3.22) ונשמרו ב-25 מעלות, אותיות שונות באנגלית משמען הבדלים מובהקים.

בבדיקה מאוחרת יותר בעונה נמצא כי גם איניסיגר וגם קורמורן הביאו לירידה של 50% באחוז הבקיעה לעומת הביקורת. אינדיגו הביא לירידה לא מובהקת (43% אחוז לעומת 65% אחוזי בקיעה בקבוצת הביקורת), ראו איור 5.

איור 5: אחוזי הבקיעה של פסילת האגס כתלות בסוג החומר אליו נחשפו הביצים. דוגמאות הגיעו ממטע מרום גולן (31.3.22) ונשמרו בטמפרטורת החדר, אותיות שונות באנגלית משמען הבדלים מובהקים

סיכום

בתצפית זו בדקנו את יעילותם של שלושה חומרים בשני מטעים שונים ובשני זמנים שונים באותו המטע. מהתוצאות עולה כי במטעים שונים החומרים עובדים בצורה שונה, ככל הנראה על רקע טיפולים שונים בהיסטוריית החלקה שכן במחזור החיים של הפסילה אין "תקופת איפוס" בה נמנעים משימוש בחומרי הדברה לתקופה ממושכת. במטע רמת מגשימים לעומת מטע מרום גולן, אינדיגו פעל בצורה דומה, ללא שינוי משמעותי מקבוצת הביקורת. לעומתו, אינסיגר וקורמורן הורידו את אחוזי הבקיעה משמעותית במטע מרום גולן בלבד.

לאור תוצאות התצפית הנקודתית הזו נראה כי יש צידוק להעמקה בניסוי שדה ובדיקות מעבדה בהיקפים גדולים יותר, כך מתכונן לשנת 2023. אנו מזמינים פקחי מזיקים ומגדלים להמשיך ולשאול שאלות לגבי תכשירי ההדברה המקובלים לטיפול בפגעים השונים ולבחון את יעילותם אצלנו במכון שמיר. ככל שנבין טוב יותר את יעילות החומרים שלנו, נפחית בהוצאות מיותרות, נהיה בבקרה אם מתפתחת עמידות, נחסוך נזק וניטיב עם הסביבה. למגדלי האגס- ברכת הצלחה בקטיפים!