בארץ אהבתי השקד הרבה יותר פורח

פריחה לבנה מהממת וזמזום טורדני של דבורים חרוצות מלווה את הביקור שלי במטעי השקד של גל קליין. העצים מתפוצצים מפוטנציאל ואפשר ממש להרגיש איך האביב דוחק את רגלי החורף המשמעותי שהיה לנו השנה.

החקלאות בדרום הגולן שינתה כוון בשנים האחרונות כשיותר ויותר משקים הבינו שהמישורים הרחבים והפוריים מתאימים במיוחד לגידולים ממוכנים והחליפו את הגידולים הישנים בכרמי יין, זיתים לשמן ושקדים.

קליין, בן נאות גולן, הוא שותף בע.נ.ק חקלאות ומחזיק עבור שותפיו 350 דונם שקדים, 150 דונם כרם יין ו-200 דונם זיתים לשמן. השילוב הזה לא מקרי וכמו שמתאר קליין יש לו מכנה משותף אחד "כשהקמנו את השותפות בחרנו במודע ללכת רק לגידולים שמאפשרים מיכון וצורכים מינימום של ידיים עובדות שזו לדעתי אחת הבעיות הקשות שעומדות בפני החקלאות הישראלית. בצורה בה בנינו את המשק אני ועוד תאילנדי וחצי מצליחים להחזיק 700 דונם כמובן עם קבלנים שבאים לתהליכים המקצועיים של מסיק, בציר וניעור השקדים".

איך אתה מסביר את נטיעות השקדים הנרחבות שנעשו בשנים האחרונות בדרום הגולן?
"מכיוון שמתח הרווחים בענף מאד נמוך יש חשיבות לגודל. נדיר שתראה חלקה קטנה מ-100 דונם ופה יש יתרון למישורים של דרום הגולן שמאפשרים לנטוע משבצות גדולות של עשרות ומאות דונמים. בנוסף הקרקע המישורית מתאימה מאד לניעור הממוכן ולבסוף, ואולי הכי חשוב, השילוב של חורף קר וקיץ ממוזג מביא אותנו ליבולים גבוהים משמעותית משאר אזורי הארץ".

ועדיין עם היבולים הגבוהים יחסית ענף השקד מתמודד עם רווחיות נמוכה שמעמידה בספק את הגידול. "זה נכון ואנחנו כל הזמן חושבים איך מצד אחד להתייעל ומצד שני להגדיל יבולים. כבר היום אפשר לראות בארצות הברית ובספרד למשל חלקות שקד שנטיעה צפופה שנראית כמו הזיתים לשמן. במטעי שקד מסורתיים מגיעים לעצי ענק של 7, 8 מטר גובה. זה בעייתי מכל מיני סיבות ובעיקר בזמן הניעור כי המנערת היא מכונה מאד איטית. בנטיעה צפופה בצורת שדרה מחליפים את המנערת בבוצרת זהה לזו של הענבים והזיתים. הקצב עבודה שלה מהיר בסדר גודל, העצים קטנים ויותר קלים לטיפול והיבול עולה. מיד אחרי השמיטה אני נוטע 2 חלקות תצפית, 10 דונם כל אחת, עם נטיעה במרווחים שונים. שתיהן יהיו צפופות משמעותית מהחלקות הרגילות".

"סוגיה נוספת שמעסיקה אותנו ומשפיעה ישירות על היבולים היא האבקה על ידי דבורים. זן השקד העיקרי בארץ נקרא אום אל פאחם והוא זקוק להפריה. כלומר כל מטע שקד מורכב משני שליש הזן העיקרי ועוד שתי שישיות זנים מפרים. ההפריה נעשית על ידי דבורים. עם תחילת הפריחה מכניסים כוורות ומתחילים להתפלל שתנאי מזג האויר יהיו נוחים לדבורת הדבש המפונקת שלא עובדת בקור ובגשם. הבעיה שעונת הפריחה של השקד היא סוף החורף, עונה הפכפכה שתמיד מזמנת לנו הפתעות ככה שההפריה אף פעם לא 100%".

האבקה על ידי דבורים היא נושא שמעסיק חקלאים מסביב לעולם. היעילות הנמוכה של הדבורים כמו גם רגישותם לחומרי הדברה ופגעי מזג האויר הופכים את התהליך הטבעי הזה לבעייתי מאד בחקלאות המודרנית. מי שמביא בשורה בתחום הזה היא חברת עידית, סטארטאפ ישראלי שמחליף את הדבורים ומאביק את העצים בצורה מכנית.

"בשלב הראשון אנחנו אוספים את האבקה מהפרחים", מספר עילם רן, מנכ"ל ומייסד החברה, "פיתחנו שיטה לאיסוף, ניקוי ומיטוב האבקה ולאחר מכן אכסון ושמירה של אבקה בצורה מיטבית לשנה הבאה. בשלב השני אנחנו נכנסים למטע עם מכונות שהן סוג של תותחים שנצמדים לעצים ויורים אבקה על העצים".

"בגדול לא המצאנו פה כלום, חקלאים מאביקים בצורה ידנית מלונים ותפוחים למשל בכל העולם. החידוש שלנו הוא ביכולת לבצע את ההאבקה בצורה מסחרית ובקנה מידה גדול. האתגרים הטכנולוגים פה הם לא קטנים בלשון המעטה אבל התגברנו עליהם אחד אחד. לשמחתי הטבע מייצר הרבה יותר אבקה ממה שדרוש להפריית הפרח מה שמאפשר לנו להפרות מאבקה של פרח אחד הרבה פרחים אחרים".

"הפתרון שלנו לא רק יעיל ומהיר הוא גם יאפשר לחקלאי לגדל רק את הזן העיקרי שהוא רוצה. כלומר אם היום בין שליש לחצי חלקה נטועה עם עצים מפרים שהפרי שלהם נחות אז בעתיד 100% מהחלקה יהיה זן איכותי. הרווח לחקלאי פה הוא עצום וזה החידוש הגדול".

"חשוב לציין שהמכונות שלנו עוורות למין העץ. לא משנה לנו אם זה דובדבן, משמש או שקד, המנגנון זהה. בנוסף יש לנו גם יכולות אוטונומיות כך שניתן לעבוד מסביב לשעון 24/7".

איפה אתם נמצאים מבחינת שלבי הפיתוח?
"המערכת עובדת ומוכחת מחקרית כרגע אנחנו בסבב גיוס בארצות הברית. ובעוד מספר שבועות אנחנו יוצאים לפרוייקט הפריית פיסטוק גדול בקליפורניה. לצערי החקלאות הישראלית לא מספיק גדולה בשביל לפתח מערכות מהסוג הזה אבל הלב שלנו פה ואני מתחייב שבסופו של דבר אחרי שנתייצב מבחינה עסקית נחזור ונגיע גם לארץ"

הפתרון של חברת עידית אכן מלהיב אבל בינתיים בשטח קליין ממשיך במאמציו להתייעל. "פתרון טכנולוגי להאבקה יתן לנו יתרון גדול ויכולת לתכנן את העונה יותר טוב כי נהיה יותר בטוחים באחוזי ההפריה אבל עד שהם יגיעו אלינו יקח זמן. במטרה להתייעל עוד יותר פנינו לפני כשנתיים יחד עם רמת מגשימים, מבוא חמה וכפר חרוב לבחור מכפר יהושע והצענו לו להקים פה משטח ייבוש משותף. צריך להבין שלאחר ניעור השקדים עובר הפרי תהליך של ייבוש ואז פיצוח ואריזה. זה תהליך ארוך ויקר כי אנחנו בעצם מובילים משקל גדול של חומר ירוק הרחק למשטח הייבוש בעמק יזרעאל. במשטח הייבוש נפטרים מהשומר, החלק הירוק שעוטף את הפרי, ורק אחר כך מעבירים אותו לפיצוח ואריזה".

"המשטח המשותף שלנו נמצא פה קרוב בתחילת הירידות של חמת גדר מה שמאפשר לנו להוזיל משמעותית עלויות הובלה. התחלנו 4 משקים ומהר מאד הצטרפו כמעט כל המשקים באזור ואפילו כמה משקים מהעמק. יש בגולן כ-6,000 דונם שקדים, זה לחלוטין מצדיק הקמת מכון פיצוח ואנחנו חושבים על זה ברצינות ואולי גם על מערך ניעור משותף".
"המהלך הזה מוכיח שוב שלא צריכים להיות שותפים עסקיים אבל אם משלבים ידיים ואינטרסים, משתפים מידע ומתאחדים יוצרים כוח גולני גדול ומביאים לכולם ערך משמעותי שיכול להצעיד אותנו קדימה ולהוביל את ענף השקד בישראל".