סיכום יום עיון חירום בנושא נברנים ונזקיהם קצרין 1.8.2021

ריכז וסיכם את יום העיון: ד"ר יואב מוטרו, השירותים להגנת הצומח, משרד החקלאות

לאור התפרצות גדולה של אוכלוסיות הנברנים בגולן, ערכנו יום עיון לחקלאים ממגזרי המטעים, הכרמים, הגד"ש והמרעה. ביום העיון הצגנו את הבעיות של המכרסמים הללו, את נזקיהם ואת הדרכים שלנו להתמודד איתם.
נברן השדות (Microtus guentheri) הוא מכרסם בגודל בינוני עם זנב קצר, המבלה את הרבית זמנו במאורות בקרקע (בעיקר בקרקעות כבדות). הוא ניזון מעלים ומזרעים, והוא פעיל גם ביום וגם בלילה. בין תכונותיו הבולטות הן קצב רבייה גבוה מאד ונטייה של האוכלוסייה להתפרצויות מחזוריות. הנברן מזיק לגידולי חקלאות רבים, אך נזקיו נסבלים במרבית הגידולים במרבית הזמן. בעת התפרצות של אוכלוסיותיו, גוברים הנזקים ומופיעים גם בגידולים בהם אין נזקים בדרך כלל.

השנה אנו חווים התפרצות אוכלוסין כזו בגולן – ועל כן כינסנו יום עיון לחקלאים בו יוצגו הבעיות ודרכים לפתרונן.
המפגש התקיים במכון לחקר הגולן בקצרין והתקיים בהרצאות פרונטליות ובזום באופן מקביל. באופן זה יכולנו גם להגיע אל יותר חקלאים וגם ליהנות מהרצאות של מומחים שלא יכלו להגיע פיזית לקצרין.

את יום העיון פתח בברכות ובדוגמא יפה על התפרצות הכידונית בגולן ד"ר ירון דקל, המנהל המדעי של מכון שמיר למחקר. המרצים הראשונים הציגו את הבעיות כפי שהן מתבטאות בשטח.

ד"ר יואב מוטרו, האחראי על נזקי חולייתנים בשירותים להגנת הצומח, סיפר על מכרסמים בכלל, על נברנים ותכונותיהם בפרט ובעיקר על ההתפרצות העכשיווית. הובאו פוחלצים של מכרסמים ואף נברנים חיים להדגמה. אלה חיות עם תכונות מתקדמות ומרשימות – דבר המקשה מאד את ההתמודדות עימן. יואב גם נתן הקדמה להרצאות הבאות ותיאר את מבנה יום העיון.

ד"ר תרצה זהבי, מדריכת הגנת הצומח בגפן בשה"מ, סיפרה על כך שבדרך כלל אין בעיות עם נברנים בכרמים בגולן, ואילו השנה נצפו קיטומים של שתילים צעירים ומאוחר יותר אף תקיפה ופגיעה של נברנים בגפנים בוגרות. פחות ידוע על הנזק לשורשים – אבל סביר מאד שהוא קיים. גם במטעים נצפו נזקים, בעיקר בשולי מטעים, קרוב למסתורי הרבייה של אוכלוסיות המכרסמים . עיקר הנזק, גם כאן, הוא לצמחים צעירים. במרבית הכרמים ישנן תיבות קינון לתנשמות ובחלקם גם יש צורך לטפל ברעל בשנה שכזו. תרצה זהבי ויואב מוטרו הוציאו דפון הדרכה על התמודדות עם מכרסמים בכרמים.

רחלי גבריאלי, מדריכת בקר במירעה בשה"מ, סיפרה על ההתפרצות העכשווית, על מחקרי התפרצויות קודמות בראייה של כמעט מאה שנה אחורה. מחקרים שנעשו על שטחי מירעה בהתפרצויות הקודמות הראו שיש ירידה משמעותית בכמות המזון הזמינה לפרות בשנת ההתפרצות ושלעיתים יש אף שינוי לרעה בהרכב חברת הצמחים בשנה העוקבת. ישנה בעיה לטפל ברעל באיזורים בהם פרות רועות, אך השימוש בתנשמות בהחלט יכול היה להועיל אילו היו יותר תיבות קינון בשטחי המירעה. פעולה שמומלצת לעשות היא מיפוי מהיר של מוקדי ההתפרצות של הנברנים והגברת הרעייה בשטחים אלה כדי לא לאפשר לאוכלוסיית המכרסמים שם להמשיך לשגשג ולהתקדם לאיזורים אחרים.

המרצים בחלקו השני של יום העיון הציגו פתרונות שונים לבעיה.

ד"ר מוטי צ'רטר, חוקר במכון שמיר למחקר ובאוניברסיטת חיפה, סיפר (בזום מארצות הברית) על ההדברה הביולוגית של מכרסמים בעזרת תנשמות. מוטי סיפר על תכונותיה של התנשמת, על יכולותיה כמדביר ביולוגי, ועל הנדרש מאיתנו כדי להעצים את לחץ הציד של תנשמות בשטחי החקלאות שלנו. מוטי חוקר את תנועת התנשמות במרחב, את הרגלי הקינון שלהן, את המבנה של תיבת הקינון ותכונותיה, ואת היקפי הציד שלהן כמדביר ביולוגי של מכרסמים.

אוריה שדה, רכז איזור גולן בפרוויקט התנשמות הלאומי, סקר את תמונת המצב של הקינונים בגולן השנה. אחוזי התפוסה של קיני התנשמות הממוצעים בגולן בשנה "רגילה" נעים סביב 40%. השנה אחוזי התפוסה הם סביב 85%, כאשר לתנשמות תטולות (מספר ביצים בקן) גדולות יותר ואחוזי פריחה גבוהים יותר – ככל הנראה בגלל שפע המכרסמים. המלצתו לחקלאים היא להעצים את היקף התיבות כדי שלא יגיעו לרוויה בשנות שיא ובכדי לאפשר לצעירים שפורחים השנה מהקינים למצוא קן משל עצמם באיזור. פרוייקט התנשמות הלאומי, המשותף למשרד החקלאות ולחברה להגנת הטבע, מלווה את החקלאים שמציבים תנשמות בשטחם.

תומר רגב, מנכ"ל אלטה אינוביישן – חברה המתמחה במתן שירותי הדברה מדייקת בחקלאות באמצעות רחפנים, הציג את היכולות הקיימות כיום לפיזור בטוח יותר, מדוייק יותר ויעיל יותר של רעל נגד מכרסמים בגידולי שדה ובמטעים. החשיבות הגדולה של שימוש מושכל ברעל היא שלא לגרום הרעלות לא מכוונות או הרעלות משניות של בעלי חיים שאינם מקבוצת היעד של ההרעלה. החומר בו הם משתמשים להפחתת אוכלוסיות המכרסמים הוא רוש-80 של חברת רימי. יואב מוטרו הזכיר כי זהו החומר היחידי שמותר לשימוש בשטחים פתוחים כנגד מכרסמים, ושהוא הרע במיעוטו בהיבט הסביבתי.

ד"ר יואב מוטרו סיכם את יום העיון בהצגת תמונה מאוחדת של המזיק, של הנזק, של הכלים העומדים לרשותנו ושל אופן השימוש בהם. את ההתפרצות הזו ניתן להסביר בכמה אופנים, הגיוני שהחורפים הברוכים שהיו לנו בשנתיים האחרונות תרמו גם הם לבעיה הזו. את הטיפול ניתן לחלק לשני סוגים: לטיפול קבוע, כמו השימוש בתנשמות, שטוב שהוא קיים, ושכדאי להעצים אותו כדי להפיק ממנו תועלת מקסימלית; סוגים שאינם קבועים יכולים להיות השימוש ברעל בהתאם לצורך ובעת הצורך (אין צורך בו בגולן בשנים "רגילות" ואסור להשתמש בו בשטחים בהם רועות פרות), ו/או הרעת תנאים אקולוגיים למכרסמים דרך העצמת רעייה, העמקת עיבודי קרקע, נקיון שטחים "עזובים", זהירות עם גידולי כיסוי והסרת שרוולים מצמחים צעירים אם הנברנים תוקפים אותם מתוך השרוול. החוכמה היא לדעת לשלב את כל השיטות יחד ולהיערך מבעוד מועד דרך ניטור מצב המכרסמים ותגובה מהירה.

כאן המקום לומר תודה למירי פלח משה"מ ולמוריה סנדלר על הארגון והאירוח ולאבי סלמון משה"מ על העזרה הטכנית במהלך יום העיון. תודה גם ליותם גנדלר, שמנטר מכרסמים בגולן עבור משרד החקלאות שסיפר על המצב בגולן השנה. איציק אברבנאל, מדריך גד"ש בשה"מ שסיפר על כמה תובנות חשובות בהתמודדות על מכרסמים בגידולי שדה. פרופ' יוסי לשם מאוניברסיטת תל-אביב המנהל את פרוייקט התנשמות הלאומי סיפר על הפרוייקט המתקיים בכל הארץ וגם בחו"ל. שאולי אביאל, שליווה את פרוייקט בארץ ובגולן משלביו הראשונים, סיפר גם הוא על תובנותיו רבות השנים בחקר התנשמות בחקלאות ובליווי המגדלים. תודה גם לכל המשתתפים, להערות החכמות של החקלאים ולשומעים בקהל באולם וברשת.

מדריך לבניה והצבה של תיבות קינון לתנשמות מאת דר' מוטי צ'רטר 054-4901130

ד"ר יואב מוטרו
מנהל תחום חולייתנים, חלזונות וארבה
השירותים להגנת הצומח ולביקורת
משרד החקלאות ופיתוח הכפר
yoavmot@moag.gov.il
050-6241716