טיפול חדשני במזיקים במשק הבקר לבשר

מאת: ליר מרקוס, כנף. סטודנטית לרפואה וטרינרית, האוניברסיטה העברית, הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה על שם רוברט ה. סמית. מלגאית קרן מלגות גולן ללימודי חקלאות בשנת הלימודים תשפ"ד.

ענף גידול הבקר לבשר בארץ מתפרס על למעלה מ- 3.6 מיליון דונם המשמשים לגידול של כ- 110,000 ראשי בקר. ראשי בקר אלו מהווים כ- 10% מכלל צריכת בשר הבקר בישראל. טיפוח בקר מקומי לייצור בשר החל בארץ לפני כ-60 שנה בשטחי בור לא מעובדים. לרעיית בעלי חיים בשטחים הפתוחים יתרונות רבים כגון: צמצום עודפי צמחיה בחורשים וביערות, התורמת להקטנת הסכנה הנובעת משריפות והפחתת עוצמתן, שמירה על מגוון נופי ומגוון בתי גידול טבעיים (שימור שווי המשקל האקולוגי), תרומה נופית וחברתית ומניעת השתלטות גורמים בלתי מורשים על שטחים אלו.

הממשק בענף הבשר הינו ממשק אקסטנסיבי ולא ניתן לשלוט על רוב תנאי הגידול. לדוגמא: על הטמפרטורה, על התאורה, על המזון, על המים ועוד. לכן הבקר שחי בשטחי מרעה פתוחים תלוי באיתני הטבע ובתנאי הסביבה שעליהם המגדל לא יכול לשלוט. לתלות באיתני הטבע יש השפעה ישירה על הבריאות והתחלואה של העדר וכתוצאה מכך גם על הייצור.

מגדלי הבקר מתמודדים עם מגוון נרחב של בעיות. אחת מהבעיות איתן המגדלים מתמודדים היא העדר שליטה על הטפילים בבקר, בשל השפעתם המשמעותית על הבריאות והפרודוקטיביות. טפילים כמו קרציות, יתושים וזבובים יכולים להזיק לבעלי חיים בדרכים שונות ולהוביל להשפעות שליליות על בריאותם ורווחתם ולנזק ישיר או עקיף.

נזק ישיר יכול להתבטא בפגיעה ישירה ברקמות ובאיברים של החיה על ידי קרציות או פרעושים שמוזנים מדם החיה ולגרום לאנמיה, כך להחליש את בעל החיים המארח עקב איבוד דם. בנוסף, טפילים יכולים לחפור בעור של בעל החיים ולגרום לנזק רקמתי ולזיהומים פוטנציאלים, על ידי גירוי בעור ונגעים שעלולים להוביל לגירוד או לנשיכה מתמדת.
נזק עקיף יכול להיגרם על ידי מזיקים המשמשים כווקטורים להפצת מחלות. כתוצאה מכך קיימות מספר מחלות המועברות על ידי המזיקים. בינהן: Akabana virus הגורמת לפגיעה בעוברי הפרות, מחלת כחול הלשון Blue tongue שמשפיעה על מעלי גירה, Lumpy skin disease of cattle שמועברת על יד קרציות גורמת לבעיות פוריות ולירידה בחלב ועוד. כמו כן, הטפילים יכולים להתחרות תזונתית על חומרים מזינים, דבר היכול לגרום לתת תזונה ולפגיעה בהתפתחות בעל החיים.

נזק עקיף נוסף יכול להיגרם בשל פגיעה ברווחת בעל החיים. הוא עלול להיות חסר מנוחה, נסער ובעל התנהגויות חריגות עקב אי הנוחות הנגרמת על ידי הטפילים. כל אלו במקרים חמורים עלולים לגרום אף לתמותת בעלי חיים, במידה והנגיעות אינן מטופלות.

נוכחות של חרקים אלו עלולה לגרום להפסדים כלכליים עבור מגדלי הבקר עקב ירידה בתפוקה, עלויות הטיפול ופגיעה פוטנציאלית באיכות הטבחה. כדי להתמודד עם אתגרים אלו יש לנקוט באסטרטגיות יעילות לשליטה בטפילים. בברזיל יצא מוצר חדשני המבוסס על החומר Fluralaner בתרופה בשם Exzolt.Exzolt נועד להשתלט על הטפילים בבקר בצורה יעילה, בדומה לטיפול בחיות מחמד בתרופה בשם ברבקטו (Bravecto) הניתנת דרך הפה כנגד חרקים כגון קרציות ופרעושים. בנוסף, Exzolt משמשת כיום כתרופה וטרינרית לטיפול בהדברת טפילים בעופות, במדינות בארצות הברית ובאירופה.

בוצעו מספר מחקרים כדי להעריך את היעילות של Exzolt כנגד טפילים שונים הפוגעים בבקר בברזיל. כל אחד מהמחקרים בוצע על מספר שונה של חיות ובכל אחד מהם נבדקה יעילות של הטיפול כנגד מזיק מסוים. התוצאות הראו יעילות טיפולית של 97.7 אחוזים, תוך 3 ימים לאחר מתן הטיפול ו- 90% של יעילות לאחר כ-70 ימים ממתן הטיפול. 6
מסקנות המחקרים הדגישו את הפוטנציאל של Exzolt כאפשרות אפקטיבית לטיפול בטפילי הבקר והדברת הטפילים בחקלאות. התרופה הוכיחה בעקביות שליטה על המזיקים השונים הפוגעים בבקר. תוצאות המחקר הראו שהטיפול בתרופה יעיל גם לאורך זמן.

לסיכום, טיפול חדשני זה במזיקים עשוי להיות יעיל ולהוות תחליף טוב לטיפולים הקיימים היום בשוק. לאחר שיחות עם חקלאים בתחום הבנתי שזהו תכשיר שיכול לייעל את הגידול של הבקר בארץ. מכיוון שזוהי תרופה שעובדת לאורך זמן ניתן לתת את הטיפול בתקופות בהן החרקים מזיקים לצאן.

לדעתי, מומלץ לשקול לבצע מחקר בארץ על הטיפול ב Exzolt במעלי גירה ולבחון את יעילות התרופה על המזיקים שמהווים מקור למטרד באזורנו. מומלץ לבצע מחקר זה על קבוצת מדגם גדולה ולעשות את הבדיקות המקיפות לטווח זמן שונה, כדי לבדוק אם התרופה אכן עונה על הצורך לאורך זמן. על ידי ביצוע מחקר השוואתי מקיף המתייחס להיבטים אלו ניתן יהיה לספק תובנות חשובות עבור מגדלי הבקר לבשר, וטרינרים וקובעי מדיניות המתמודדים עם אתגרי החרקים המזיקים בחקלאות.

מקורות:
אתר משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בקר לבשר. אוחזר מתוך-
https://www.gov.il/he/departments/topics/beef_cattle/govil-landing-page
World Organisation for Animal Health (WOAH). Animal diseases. https:// www.woah.org/en/what-we-do/animal-health-and-welfare/animal-disea ses/?_alphabet=N. Accessed 20 Dec 2022.
Maclachlan, N. J. (2011). Bluetongue: history, global epidemiology, and pathogenesis. Preventive veterinary medicine, 102(2), 107-111.
Al-Salihi, K. (2014). Lumpy skin disease: Review of literature. Mirror of research in veterinary sciences and animals, 3(3), 6-23.
MSD Animal Health. אוחזר מתוך- Breakthrough Mite Control | Exzolt.
da Costa, A. J., de Souza Martins, J. R., de Almeida Borges, F., Vettorato, L. F., Barufi, F. B., de Oliveira Arriero Amaral, H., … & Zanetti Lopes, W. D. (2023). First report of the efficacy of a fluralaner-based pour-on product (Exzolt® 5%) against ectoparasites infesting cattle in Brazil. Parasites & Vectors, 16(1), 336.