באמצע מישור הבזלת שמתחת למושב שעל, בין עדר כבשים מנומנם למטעי הנשירים מתגלה לי מתחם…
מאזנים מיקרוביאליים במאגרים והשפעתם על איכות המים
מאגרי המים בגולן חיוניים לחקלאות, ומציעים חבל הצלה לגידולים בעונות היבשות. עם זאת, המים האלה הם יותר מסתם H2O, מדובר במערכות אקולוגיות שוקקות חיים הכוללות אורגניזמים מיקרוביאליים רבים כגון אצות, חיידקים, פטריות, סרטנים זעירים, תולעים ועוד.
הבנת התהליכים המתרחשים במים והשפעתם על איכות המים יכולה להועיל רבות לייעול הממשקים החקלאיים.האצות יכולות להשפיע על איכות המים לטובה או לרעה. בהיותן יצרניות ראשוניות במערכת, הן חיוניות לייצור חמצן באמצעות פוטוסינתזה, ותמיכה במחזורי החיים במאגרי המים ע"י קיבוע פחמן דו-חמצני לחומר אורגני. חלק מהאצות יכולות גם לתמוך במחזור החנקן ע"י קיבוע חנקן גזי מהאטמוספירה ולהמירו לחנקן אורגני. כמו כן, ספיחת זרחן וחנקן מהמים על ידי אצות "מנקה" את המים מתרכובות אלו. ישנן אצות אשר עלולות להזיק למערכת האקולוגית ע"י הפרשת רעלנים. בנוסף, קיימות אצות אשר גורמות לשקיעת מינרלים ובהמשך לסתימות במערכות הסינון וההשקיה.
חיידקים ופטריות, ממלאים תפקיד מפתח באיכות המים. הם מפרקים חומר אורגני, וממחזרים חומרי הזנה בחזרה למערכת האקולוגית. תהליך טבעי זה עוזר לשמור על האיזון הדרוש במערכת אקולוגית בריאה. אולם, במידה ובמים יש עודף של חומר אורגני, פעילות אינטנסיבית של חיידקים ופטריות עלולה להביא את המים למצב של חוסר בחמצן. כאשר בתנאים אלה, עלולות להיווצר תרכובות בעלות ריח רע וכן תרכובות רעילות. בעיה נוספת העלולה להיגרם בעקבות תנאי גידול טובים לחיידקים הינה סתימת טפטפות עקב התרבות חיידקים בתוך שכבות הטפטפת (ביופילם).
ישנם אורגניזמים מיקרוסקופים נוספים כגון סרטנים זעירים (דפניות/קופיפודים), ריסניות, תולעים ועוד… אשר נוכחותם חשובה לשליטה ברמות האצות והחיידקים המזיקים, ופועלים כמטהרי מים טבעיים. קיומם יכול להעיד על מערכת אקולוגית מאוזנת, החיונית למים נקיים במאגרים. מצד שני, התרבות בלתי מבוקרת שלהם הינה גורם נפוץ בסתימת מסננים.
עבור חקלאים, אורגניזמים אלה יכולים להיות בעלי ברית בשל יכולתם לתרום לבריאות הקרקע, איכות המים, ולתמוך ביבול. על ידי שמירה על מערכות אקולוגיות בריאות במאגרים, חקלאים יכולים לרתום את התהליכים הטבעיים הללו כדי לשפר את תהליכי ההזנה. הבנה וניהול המאזן של מיקרואורגניזמים אלה יובילו לשימוש יעיל יותר במים, יבולים בריאים יותר, תלות מופחתת בכימיקלים ובכך לתמוך בחקלאות בת-קיימא.
כתבו:
פרופ' אייל קורצבאום, חוקר בתחום מיקרוביולוגיה סביבתית יישומית, מכון שמיר למחקר
טלפון: 052-3749111
מייל: ekurzbaum@univ.haifa.ac.il
בן שחר, חוקר בתחום מיקרוביולוגיה וחומרי טבע, מכון שמיר למחקר
טלפון: 054-2556714
מייל: bens@gri.org.il