קרקע ומים – מילון מושגים

אשלגן – יסוד ממשפחת המתכות האלקליות שסמלו הכימי K, שהוא מרכיב הכרחי לצמחים על-מנת שיגדלו ונמצא ברוב סוגי האדמות. הוא אחד היסודות הנצרכים ביותר על ידי צמחים. כמות מספקת של המינרל תורמת ומשפיעה על מגוון רחב של מנגנונים הפעילים בכל משך שלבי הגידול. הוא חשוב בוויסות מאזן המים בצמח, תורם לחסינות הצמח מפני בקטריות ומחלות מסוימות, לסינתזה של חלבונים וכלורופיל, ויש לו השפעה גם על כמות התפרחת ואיכותה (בשלב הפריחה המאוחר).

אשלגן במיצוי מימי – מדד לכמות האשלגן הזמין לצמחים בקרקע, נמדד ביחידות של מא"ק/ליטר.

אשלגן במיצוי קלציום כלוריד – מדד לכמות האשלגן הכללי בקרקע, נמדד ביחידות של מא"ק/ליטר. ניתן לחשב את מנת האשלגן הדרושה להשלמת מחסורים כאשר מודדים בשתי שיטות המיצוי, החישוב נקרא דלתא F.

ברזל – יסוד כימי מתכתי שסמלו הכימי Fe. חומר חיוני לרוב היצורים החיים. הברזל נמצא בעיקר באתר הפעיל של כמה אנזימים וחלבונים. לברזל תפקיד משמעותי בייצור של תאי כלורופיל, אשר מספקים חמצן לצמח – ואחראים למעשה על צבעם הירוק של העלים. כחלק מכך, אחד מהסימנים הבולטים אשר מעידים על מחסור בברזל היא הצהבה של העלים – ובעיקר עלים המצויים בחלק העליון של הצמח ועלים צעירים.

ביומסה – המסה הביולוגית של צמחים ובעלי חיים, המבוטאת ביחידות של משקל רטוב או יבש לנפח מים.

גיר (סידן פחמתי) – מלח, שנוסחתו הכימית היא CaCO3. נפוץ כמינרל המופיע בעיקר בסלעי משקע. קרקע גירנית היא סוג של קרקע המכילה כמות גבוהה יחסית (מעל 2%) של סידן פחמתי המהווה את המרכיב העיקרי של אבן גיר. הגיר הוא הגורם לבסיסיות ( pH גבוה) בקרקעות ישראל והוא משפיע על תהליכים ביולוגיים וכימיים רבים.
הרכב מכאני- בדיקה במעבדה לאפיון של הקרקע לפי שלושה מקטעים של גודל החלקיקים מהם מורכבת הקרקע. חול: המקטע הגדול ביותר, גודל חלקיק 20-200 מיקרון. סילט: מקטע בינוני, גודל חלקיק 2-20 מיקרון. חרסית: המקטע הקטן ביותר בקרקע, גודל חלקיק קטן מ 2 מיקרון.

זרחן – יסוד כימי אל-מתכתי שסמלו הכימי P החיוני כמעט לכל צורות החיים הידועות. חומצה זרחתית (H3PO4) שמורכבת מ-70%-75% P2O5 חשיבות רבה בחקלאות בתור דשן. הזרחן חיוני להתפתחות הצמח עד ממדיו האופטימליים. הדישון בזרחן מחזק את התפשטות השורשים ומשפרת את חוסנו של הצמח לעומת זאת חסך של זרחן גורם לעיכוב קשה בהתפתחות הצמח ולהפחתה משמעותית ביבול. אשלגן – חשיבות האשלגן באה לידי ביטוי בחיזוק מבנה הצמח, שיפור מראה ואיכות הפרי, הגנה וחיסון מפני מחלות מערכת השורשים.

זרחן במיצוי אולסן – שיטת מיצוי מקובלת לזמינות הזרחן בקרקע לצמחים, נמדד ביחידות של מ"ג/ליטר.

חידור – המילוי החוזר של מי התהום הנובע בדרך כלל מחלחול מים (בעיקר גשמים) דרך הקרקע. חדירות היא יכולת זרימת הנוזלים דרך החומר הנקבובי.

חומציות (pH) – מדד שמתאר את ריכוז יוני המימן במים\ בתמיסת הקרקע ביחס לוגריתמי, חסר יחידות. לחומציות יש השפעה על זמינות יסודות הזנה לצמח ובמיוחד עבור מיקרו אלמנטים(ברזל, אבץ ומנגן למשל). ערך אופטימלי לרוב הגידולים 6.5. ברוב הקרקעות בגולן(למעט בצפון) הערכים גבוהים יותר בדרך כלל. כמעט שאין אפשרות להשפיע על חומציות הקרקע ע"י הזרקה של חומצה. בשונה ממצעים מנותקים והידרופוניקה שם ניתן לשלוט בחומציות.

חומר אורגני – קבוצת חומרים הכוללת את רוב רובן של תרכובות הפחמן. החומר האורגני בקרקע הוא המקור החשוב ביותר לחנקות (תרכובות המכילות בתוכן יוני -NO3) ומלחי אמוניה +NH3 המשמשים לבניית חלבונים. לתהליך פירוק החומרים האורגנים חשיבות רבה משום שהוא מאפשר קיומה של מערכת אקולוגית ומיחזור חומרים. החומר האורגני קובע את טיב הקרקע בכך שהוא יוצר גושים גדולים התורמים לאוורור בקרקע.

חנקן (Nitrogen) – הוא יסוד כימי שסמלו הכימי N ומספרו האטומי 7. תפקידו החשוב בהרכבם של חלבונים הופך אותו לאחד ממספר יסודות המהותיים בעבור החיים. נמצא בבסיסים חנקניים המרכיבים את ה-DNA ו-RNA ובחומצות האמיניות שמהן מורכבים חלבונים ובמולקולת הכלורופיל.

חנקן אמוניאקלי (N-NH4) – ריכוז החנקן בתצורת אמון בקרקע, נמדד ביחידות של מ"ג/ליטר.

חנקן חנקתי (N-NO3) – ריכוז החנקן בתצורת חנקה בקרקע, נמדד ביחידות של מ"ג/ליטר.

כלורינציה – חיטוי מים באמצעות תרכובות המכילות כלור פעיל, בעל יכולת חמצון גבוהה, המסוגלת להרוג חיידקים ואצות.

מוליכות חשמלית (EC) – מדד מקובל לרמת המליחות במים\ תמיסת קרקע, נמדד ביחידות של dS/m. מלח מוליך חשמל יותר ממים ולכן ככל שהערך גבוה יותר זה סימן שיש יותר מליחות בקרקע. אין משמועת לאיזה מלחים נמצאים בקרקע ללא בדיקת מעבדה. ערך סף לרוב הגידולים 2.5 (קיווי הרבה פחות למשל). לרוב, מי המאגרים שמקורם משיטפונות בעלי ערכים נמוכים שלא מגבילים את ההשקיה. במצב של מליחות גבוהה ניתן ורצוי לבצע הדחה ע"י הגדלה של מנת ההשקיה.

מרקם הקרקע – היחס בין מקטעי הגודל בקרקע. מאופיין באחוזים ע"י משולש הקרקעות ממנו מקבלים את מרקם הקרקע. לדוגמא: 40% חרסית, 35% סילט ו 25% חול המרקם הוא סיין חרסיתי. המרקם משפיע, בין היתר, על כמות וגודל נקבובי הקרקע ולכן גם על היכולת של הקרקע להחזיק מים.

נקודת כמישה – הגדרה לתכולת הרטיבות בה אין לצמח יכולת להוציא יותר מים מהקרקע. פוטנציאל המים בקרקע שווה בקירוב 15 בר.

סידן (Calcium) – יסוד מתכתי ממשפחת המתכות האלקליות העפרוריות שסמלו הכימי Ca. מינרל חשוב המשתתף בתהליכים ביולוגיים רבים, החל מהפעלת שרשרת מעבר אותות ועד להפעלת אנזימים חשובים. הסידן הינו מרכיב חשוב בתזונת הצמח ונחשב ליסוד "מאקרו". הסידן משתתף בתהליכים מטבוליים של ספיגת מינרלים חיוניים לצמח ובתהליכים הורמונליים בצמח. לסידן תפקיד חיוני בחיזוק דפנות תאי הצמח ולחיבור תאים בעיקר בקודקודי הצימוח, כמו כן מסייע לצמח בהגנה מפני מחלות ופטריות.

עכירות – מדד הקובע את איכות המים בהתאם לדרגת צלילותם (מעבר אור).

פוטנציאל המים בקרקע (Ψsoil ) – מדד מקובל למתח בו המים אחוזים בקרקע, נמדד ביחידות של סנטיבר. בדרך כלל, ע"י טנסיומטרים למרות שכיום ישנם מספר חיישנים נוספים שיכולים למדוד פוטנציאל מים בקרקע. לכל גידול וסוג קרקע דרוש כיול בשטח של ערכי סף להשקיה מדייקת.

צריכת חמצן ביולוגית צח"ב (BOD) – מדד להערכת תכולת החומר האורגני במים, הנקבע על ידי כמות החמצן הדרושה לחמצון החומר האורגני (מיליגרם לליטר) בתהליך ביולוגי.

צריכת חמצן כימית צח"כ (COD) – מדד להערכת תכולת החומר האורגני במים, הנקבע על ידי כמות החמצן הדרושה לחמצון החומר האורגני (מיליגרם לליטר) בתהליך כימי.

קיבול שדה – הגדרה לתכולת הרטיבות בקרקע לאחר ניקוז חופשי של מים בגרביטציה לפני צריכה ע"י הצמח. פוטנציאל המים בקרקע שווה בקירוב 10 סנטיבר.

קולחים – מי שפכים מטופלים הניתנים לשימוש חוזר, בעיקר לחקלאות.

רוויה – הגדרה לתכולת הרטיבות בקרקע במצב בו כל נקבובי הקרקע מלאים במים. פוטנציאל המים בקרקע שווה אפס.
תכולת רטיבות נפחית בקרקע (Θsoil)- מדד מקובל לאחוז המים בקרקע, נמדד באחוזים. גם כאן, בדומה ל EC של הקרקע מודדים את המוליכות החשמלית בשיטה קצת שונה (ישנם חיישנים שנותנים גם רטיבות וגם EC) כאשר מים מוליכים חשמל יותר מאוויר ולכן, לאחר כיול, אפשר לבטא את כמות המים בקרקע.

כתבו:
ד"ר נתיב רוטברט, חוקר קרקע ומים, היחידה לחקלאות וחדשנות גולן
טלפון: 058-6991604
מייל: Nativ@gri.org.il

אייל נבו, מדריך קרקע ומים, היחידה לחקלאות וחדשנות גולן
טלפון: 054-2474485
מייל: Eyaln@gri.org.il