כנס APV יישומי

השינוי העתידי בחקלאות הגולן צפוי לתת את אותותיו הראשונים בשנת 2024 וצפוי לחולל שינויים מרחיקי לכת במספר רב של היבטים, החל מפוטנציאל הרווחיות בכל דונם מניב, דרך בחירת הגידולים הרלוונטים, אגרוטכניקה חדשה, דישון והשקיה, נגזרות סביבתיות ועוד.

אוכלוסיית העולם צפויה לגדול ב-1.2 מיליארד בני אדם ב 15 שנים הקרובות , הביקוש למזון הולך וגובר לצד הביקוש לחשמל שצומח אפילו מהר יותר מאשר גידול האוכלוסיה.                                 
האם שילוב של פאנלים סולאריים בחקלאות יכול להיות פתרון בר-קיימא לכל הבעיות הללו? בכתבה הראשונה  (מתוך שורה שבדרך) של היחידה לחקלאות וחדשנות במכון שמיר ננסה להביט בצורה בסיסית על משמעויות הוספת האנרגיה הסולארית לאדמות החקלאיות בגולן, וננסה לבחון את  היתרונות הטמונים בדבר לצד האתגרים הנלווים.

האתגר בייצור חשמל באמצעות  פאנלים סולאריים הינו הצורך בהרבה מקום כדי לייצר כמויות רציניות של חשמל, מודל ה APV או בשמו הגלובאלי "חקלאות אגריוולטאית", משלב חקלאות עם ייצור חשמל ביחידת שטח אחת, תחת חופה של פאנלים סולאריים.

ניתן היה לשער כי  השפעת פאנלים סולאריים המטילים צל על צמחים יהווה חיסרון בתהליך הגידול, אבל הדרך שבה פועלים חלק מהגידולים הצמחיים הופכת את הדברים למעניינים ומייצרת משוואה חדשה לחלוטין. שאלת השאלות העומדת במתח שבין התוצרת החקלאית לתוצרת האנרגטית הינה מה אחוז הכיסוי פר יחידת שטח המתאים למאפייני כל גידול וגידול באופן אשר לא יפגע בכמות ובאיכות התוצרת החקלאית ואולי אף יטיב עמה.

מכון פראונהופר הגרמני לאנרגיה סולארית הינו אחד המו"פים המובילים את המחקר העולמי בתחום. המכון חקר ומצא כי ניתן לטפח כמעט את כל היבולים תחת פאנלים סולאריים, אך יתכן אובדן יבול מסוים במהלך העונות הפחות שטופות שמש עבור צמחים מסויימים. במחקר שנערך בגרמניה בין השנים 2016 ל-2018 הוכח שגידולי, חסה, תרד, תפוחי אדמה ועגבניות במהלך שנה 'רטובה וקרה' יחסית בשנת 2016, התשואות של יבולי APV היו נמוכות ב-25% ביחס לשדה ייחוס סולארי, אך בשנים 'יבשות וחמות' (המאפיינות יותר את האקלים הגולני) של 2017 ו-2018 התשואות של יבולי ה-APV עלו על שדה הייחוס.

חוות "בבריך" במזרח הולנד, המתמחה בגידול פירות יער, בחנה גידול פטל בחלקה בת  40 דונמים,   30 דונמים הוסבו לגידול אגריוולטאי. החלק הנותר הושאר במערך חקלאי מסורתי. פטל הינו פרי רגיש מאוד בעל פגיעות אקלימית גבוהה, הפרי גדל בדרך כלל בשורות מודלות המכוסות ברשתות הצללה כדי לסייע בהגנה עליהם מפני פגעי מזג האוויר ולהבטיח תפוקות גבוהות.

בחלקות המחקר בחוות "בבריך"  מגדלים את צמחי הפטל ישירות מתחת לפאנלים הסולאריים, אשר הוצבו בשורות מתחלפות הפונות מזרח ומערב. זה ממקסם את תפוקת השמש, אבל גם להגן על הצמחים מפני הרוחות החזקות המנשבות במקום. מודלים שונים של הצללה פר דונם נבחנו בחלקה וכמות ואיכות הפרי שהופק מתחת ללוחות הייתה זהה או טובה יותר לפרי שהופק מתחת למנהרות הרשת המסורתיות.

יתרון משמעותי נוסף עבור החקלאי היה ניצול הקונסטרוקציה האגרוולטאית וחיסכון בכמות העבודה והחומרים שבתחזוקת המנהרות, הנפגעות מברד ורוח. במהלך עונות המעבר ובארועי אקלים קיצוני הפוקדים את החקלאות יותר ויותר בשנים האחרונות, הפירות מתחת לפאנלים הסולאריים לא ספגו נזק משמעותיים, בעוד שהיבולים משדה הייחוס הושמד.

הבדל משמעותי נוסף בין שדה הבדיקה הארגריוולטאי לשדה הייחוס: הטמפרטורה הייתה קרירה בכמה מעלות מתחת לפאנלים הסולאריים. לא רק שהוא נעים יותר לעובדי המשק, אלא גם הפחית את כמות מי ההשקיה ב-50% בהשוואה לשדה הייחוס  . קריר עוד יותר הוא האופן שבו הגידולים משפיעים על הפאנלים הסולאריים. היבולים ואידוי המים המוגבל שלהם למעשה שומרים על הפנלים קרירים. פאנלים סולאריים למעשה לא אוהבים להיות חמים, מכיוון שזה מפחית את יעילות האנרגיה שלהם; ככל שפאנל יכול להיות קריר יותר, כך הוא יספק יותר אנרגיה.

תחום אגריוולטאיקה עדיין נמצא בראשית דרכו בעולם אך המגמה ברורה לחלוטין, האיחוד האירופאי ייעד לאחרונה 1.7 מיליארד אירו לעידוד חקלאים ויזמים סולאריים המעוניינים להיכנס לתחום. לצד הפוטנציאל הכלכלי החדש הטמון בכל דונם ודונם, עולות שאלות מחקריות כבדות משקל המחויבות בדיקה מעמיקה ועל כן חקלאות הגולן התאפיינת במנעד הגידולים הרחב ביותר בישראל מהווה פלטפורמה מחקרית אידאלית עבור כל העוסקים בתחום. היחידה לחקלאות במכון שמיר הגדירה את נושא ה APV כיעד אסטרטגי בשנים הקרובות ופועלת על מנת לקדם את המרחב הגולני לכדי "מעבדה חיה" עם שורת פיילוטים מחקרים בכל הגולן. בימים הקרובים יפורסם מועד עבור כנס ייעודי בתחום עבור  חקלאי הגולן והיזמים הפועלים בתחום, הכנס יעסוק בסוגיות קונקרטיות הקשורות בגידולים, בכלכלה ובסטטוטוריקה. בכנס צפויה להתפרסם הודעה משמעותית מאוד ביחס לעתיד התחום המחקר היישומי בגולן. 

כתב:
אוריה רשף, מנהל תחום ה APV ביחידה לחקלאות וחדשנות
טלפון: 050-8818211
מייל: uriahr@gri.org.il