אחזקת מטעים לאחר קטיף

ביום ראשון שעבר, בשעות הצהריים, התכנסנו לשמוע מגוון הרצאות בנושא אחזקת מטעים לאחר הקטיף במכון שמיר. מטרת הכנס הייתה להעביר מידע יישומי לצורך תרגולו במטע בימים אלו שלאחר הקטיף של רוב הגלעיניים והסובטרופיים ולפני זה של הגרעיניים.

אחרי דברי הפתיחה של ד"ר נתיב רוטברט, ישי וקסמן מחיפה כימיקלים עבר איתנו על חמשת השיקולים לקביעת הרכב ומנות הדישון במטע לאחר קטיף:

1. עומס היבול בקטיף: שהוא הגורם המשמעותי ביותר. באופן כללי ככל שהתקבל יבול גבוה יותר, יש לדשן בכמויות גדולות יותר עם דגש על יסוד הזרחן. במקרים של יבול נמוך מ-2 טון לדונם, ניתן לדשן במחצית מהתכנית השנתית. לעיתים, במקרה והיה דישון צמוד לקטיף- אין צורך בדישון כלל.
2. מנות הדשן שניתנו במהלך העונה: ישנם זנים המקבלים דישון חנקני בריכוז נמוך לפני הקטיף ולכן יש להשלים את מנות הדישון בהתאם לממשק ההשקיה.
3. בדיקות עלים, סוג הקרקע ואיכות המים: בהתאם לבדיקות מעבדה נוכל להתאים את הדשן, למשל, מאחר ולפני הקטיף נהוג להשתמש בדשן אשלגני, ניתן להוריד בדישון אשלגני לאחריו, כל שכן בקרקעות כבדות בהן נמצא אשלגן באופן טבעי.
4. רגישות הזן ליסוד ההזנה: בגידולים מסוימים למשל במנגו, בליצ'י, במשמש ובשזיף נמצאה רגישות ליסוד החנקן.
5. התאמה לתגובת העץ: שיקול זה נכנס לאחר מעשה, למשל אם נראה כי תגובת העץ לדישון מתבטאת בצימוח מואץ, נעצור את הדישון.

בהמשך סקר ישי את ממשקי הדישון הספציפיים לכל גידול. לדוגמא, בזני תפוח צבעוניים של התחלת/אמצע העונה מומלץ לדשן את רוב יחידות החנקן לאחר הקטיף. לעומתם, בזנים המאוחרים לא תמיד ניתן לדשן לאחר הקטיף ולכן יש להקפיד על דישון חנקני מוקדם בעונה, במיוחד לאור זאת שחנקן בריסוס סתווי מסייע בהתעוררות הפקעים. בשונה מגידולים אחרים, לאגס (ספדונה במיוחד) יש נטייה לצימוח נמרץ בתגובה לדישון ורגישות יתר מבחינת פוריות בתגובה לחוסר/עודף בהזנה. לכן, לאחר קטיף מומלץ להוריד לגמרי את אחוזי החנקן. לרוב, אגס פורה מסתפק ב-5 יחידות חנקן בעונה. עוד על ממשקי הדישון בגידולים השונים תמצאו במצגת המצורפת…

לאחר הרצאתו של ישי וקסמן עלה ד"ר עמוס נאור להרצות בנושא השקייה לאחר קטיף, המשפיעה בעיקר על זנים מקדימים. עמוס סיפר על ניסוי השקיה שנעשה בקיבוץ יפתח בזן נקטרינה מסוג סנו-קווין בו נבדקו חמישה משטרי השקיה שונים כאשר הנמוך שבהם השקה 1 מ"מ ביום, משטר אשר הביא לפוטנציאל מים בגובה 3 אטמוספרות בבדיקת תא לחץ. בשנה השנייה לניסוי, קרי, לאחר הקטיף, נמצא יחס הפוך בין עצמת עקת המים לבין כמות הפירות בעץ ומשקל הפרי לדונם ויחס הפוך בין עצמת העקה למספר התאומים. מספר התאומים. לחץ המים האידאלית שנמדדה בפרמטרים אלו הוא 20 אטמוספירות. תוצאות אלו נתמכות גם במטע התפוח, אשר ניסויי השקייה בעבר הוכיחו כי עקת מים לאחר הקטיף בזנים המקדימים פוגעת בפוריות העץ בארבעת שנותיו הראשונות. עוד על שיקולים בהשקיית מטעים לאחר הקטיף תמצאו במצגת המצורפת…

את הרצאת הגנת הצומח לאחר קטיף העבירה המדריכה כרמית סופר ארד והיא כללה דיון סביב השאלה מהם הטיפולים הרווחים לאחר קטיף מתוך כלל ההמלצות הנשלחות למגדלים מדי שנה. מגדלי נשירים מהקהל סיפרו כי מטעי נקטרינות ודובדבן מקבלים טיפולי ריסוס נגד מזיקי נוף כגון אקריות, עם הבחנה בין מטע צעיר ומטע בוגר. מגדלי שזיף העידו על ריסוס חילדון אחת לשבוע או אחת לשבועיים בזנים רגישים בלבד. מגדלי מנגו סיפרו על טיפולי הגמעה נגד ציקדות וכנימות מנגו, מזיקים אשר מתרבים עם השנים.

בסקירת המזיקים והמחלות אשר אנו צופים בעלייתם עם תום הקטיף, כרמית הזכירה את העשים, אשר נלכדים בריכוזים גבוהים לאחר הקטיף, בין אם בעקבות הירידה באיכות הפרומון ובין אם בזכות נוכחותם של צימוחים צעירים אשר משמשים כמקור הזנה. לגבי עשים במטע השקד, ד"ר חיים ראובני ז"ל כבר הוכיח כי הורדת מומיות בניעור חורפי מורידה משמעותית את גודל האוכלוסיה בשנים עוקבות. סניטציה רצופה במשך שלוש שנים יכולה להספיק לצורך ניקוי החלקה. למגדלים אשר לא עולה בידיהם לבצע סניטציה, ניטור הפרי אשר נותר על העץ לאחר הקטיף יכול לכל הפחות לשמש כבסיס לבניית תכנית ההדברה בשנה העוקבת.

מעבר לנוכחות העשים, אחר הקטיף נצפית עלייה במזיקי השלד, ביניהם חיפושיות קליפה המאופיינות בשני גלי תעופה, אחד באביב ואחד בסתיו. על הריסוס הכימי או תליית מלכודות הפרומון (אשר כבר נמצאו יעילות אך טרם משווקות מסחרית) להיות מוכוונים לגלים הללו. השקיה סדירה חשובה לתקופה זו ועוזרת במניעת התפשטות מזיקי שלד, כמו גם סילוק עצים נגועים מהמטע. הגמעת עצים נגועים אינה יעילה משום שצינורות ההובלה של העץ כבר יבשים.

באשר לריסוס מחלות לאחר הקטיף, ישנן מחלות כמו הבלומיריאלה בדובדבן אשר עיתוי הריסוס חייב להתחשב בתנאי הסביבה, בלחות ובטמפ'. בנוסף, במחלות כמו בלומיריאלה, קימחון אפרטינה, גרב, צרקוספורה וקורינאום- יש לשמור על איזון בין עלויות הטיפולים לאחר הקטיף לבין מקורות המדבק הנותרים במטע לעונה הבאה. לפעמים טיפול נחושת סתווי יהיה יעיל לפחות כמו טיפול נחושת לפני הגשם. במקרים של מחלות שלד המופצות ע"י חרקים, אין מקום במטע לעץ נגוע במחלות כמו פיטופלסמה וקסיללה. במחלות כמו קימחון יש להוריד ענפי שלד נוגעים בתרדמה, במחלות כמו פסאודומונס יש להוריד ענפי שלד נגועים בתנאים שאינם מעודדים את הפטריה כמו לחות גבוהה.

אחרונים חביבים עלו המדריכה ד"ר ענת זיסוביץ' חריט ומנהל מטע הסובטרופי של רמת מגשימים ושל בית אריזה בננות החוף עמנואל דסה. ענת הביאה דברים גם בשם שמעון אנטמן אשר נבצר ממנו להגיע ודיברה על גיזום קיצי לאחר קטיף במטע הנשיר. גיזום קיצי נכון מאפשר חשיפה מיידית לתאורה המונעת את התנוונות הענפים הנמוכים ושומרת על פוריותם. בנוסף, גיזום קיצי אינו מעורר תגובות צימוח חזקות ותומך בהתמיינות טובה בעץ. על מנת לקבל תאורה מידית נרצה לגזום את צמרת העץ, פעולה זו מתאפשרת ע"י טופינג שהינו פתרון מהיר הדורש תיקון לאחריו או ע"י הורדת המזלגות בקצות הענפים העליונים וקביעת גובה לעץ, במקביל נערוך גיזום של ענפי המים החזקים בתוך הגביע ובצדם החיצוני של ענפי השלד.

לגבי המטע הסובטרופי, עמנואל הוסיף כי בענף המנגו מטרות הגיזום הקיצי הן ארבע:

1. לדייק את ההתערבות כך שלא יהיה צורך בגיזום הצמרות בכל שנה.
2. לצמצם את הסירוגיות ע"י גיזום עדין.
3. שמירה על ניבה בכל פאות העץ ולא רק בשני צדדים.
4. הורדת ענף אמצע מרכזי כך שלעצים נפח גדול יותר המביא פרי יותר.

במסגרת שולחן המנגו יבוצע פיילוט על פני מאות דונמים המתכוונים לבחון שיטות גיזום שונות על מנת לשרת את אותן המטרות. עוד על גיזום לאחר קטיף תמצאו במצגת המצורפת…

אנו מודים לכל הדוברים בכנס, לחברות חיפה כימיקלים ולוכסמבורג על הכיבוד ולמשתתפים הפעילים. מאחלים קטיף מוצלח ואחזקת מטעים מוצלחת לאחריו.

הנחיות לטיפול במטע דובדבן לאחר קטיף

ליצירת קשר:
אביטל כיטוב – רכזת הגנת הצומח, היחידה לחקלאות וחדשנות גולן
אימייל: avitalk@gri.org.il
טלפון: 052-8348409